גילו הגלילים
|
גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל! שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל!שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל!מֵחֶשְׁכַת הַלַּיְלָהעוֹלֶה קוֹל חָלִיל, שִׁירוֹ יַשְׁמִיעַשׁוֹמֵר הַגָּלִיל.גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל! שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל!שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל!יֶהֱמֶה הַגָּלִיל -כֹּה יֶהֱמָה לְבָבִי;רוֹבִי בְּצִדִּי,וְסוּסִי עֲרָבִי.גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל! שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל!שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל!הַגָּלִיל, הַגָּלִיל,אַךְ אַתָּה גָּלִילִי,אֵין שָׂשׂוֹן כִּשְׂשׂוֹנִיוְגִיל אֵין כְּגִילִי!גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל! שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל!שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל!הַלַּיְלָה הוּא הוֹלֵךְהֲלֹך וַחֲזֹר;שֶׁמֶשׁ הַגָּלִילכְּאֵשׁ עַל הַר תָּבוֹר.גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל! שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל!שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל!זוּלָתְךָ, הַגָּלִיל,מַה לִּי וּמִי לִי?הַגָּלִיל, הַגָּלִיל,אַךְ אַתָּה גָּלִילִי!גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל! שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל!שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל! |
השיר גילו הגליליים נכתב בשנת 1918 ולחנו מבוסס על לחני ריקוד חסידיים. בחוברת התקליטור "יפים הלילות בכנען" כתב על השיר יעקב מזור: "השיר נמנה עם שירי העלייה השנייה אשר היו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי לדורותיו. שרו אותו ילדי הארץ והחלוצים בכל הנסיבות האפשריות: בבית, בבתי הספר, בתנועות הנוער, בכנסים ציבוריים וכדומה. בריקוד ההורה שרו את הפזמון לבדו עם כל הלחן. כמעט במקביל נוצר וריאנט שהתאים לתנועת המכבי ולחנוכה כאחד: "גילו המכבים גיבורי החיל...". הלחן, לפי סגנונו, אפשר שהוא ניגון ריקוד חסידי. מכל מקום, מנגינת הפזמון של השיר מבוססת על מוטיבים אשר מרכיבים את הקטע הראשון של שני ניגוני ריקוד חסידיים. אחד הניגונים נמנה עם הרפרטואר של חסידי צאנז." הנוסח המקורי שכתב קצנלסון נקרא "שיר הגליל". הבית "גילו הגלילים..." מופיע בו כמוטו לפני תחילת השיר. אחריו, השיר מתחיל בשני בתים נוספים: "היום ארך פרסה, והערב רק אמה, באתי הגליל, עם שקיעת החמה. אך שקעה השמש, ויהי ליל חשכה, לא אראה אדמתך, רק ארח את ריחה." חלקו הראשון של הלחן גילו הגלילים מושר על ידי חסידי בוהוש בטישים שלהם. הניגון הזה נודע בפיהם כ"ניגון הוסיאטין". חסידות הוסיאטין וחסידות בוהוש קרובות אחת לשניה כיוון ששתיהן שייכות לאותה שושלת חסידית של רוז'ין. האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש היה מבקש לשיר את הניגון הזה בסוף כל טיש. בקרב חסידי הוסיאטין נהגו לשיר את הניגון הזה בהקפות של שמחת תורה. הניגון החסידי עובד ליצירה כלית בשם "שישו ושמחו בשמחת תורה" בתיווכו של חוקר המוסיקה החסידית מאיר שמעון גשורי. |
כותר |
גילו הגלילים גבורי החיל שישו ושמחו |
---|---|
בביצוע |
חבורת רננים |
מתוך |
האוסף |
חברת התקליטים |
חולון : HELICON |
תאריך היצירה |
2004 |
השותפים ביצירה |
קצנלסון, יצחק 1885-1944 (מחבר) אלדמע, גיל 1928-2014 (מעבד מוזיקלי) חבורת רננים (מבצע) |
הערת מקום וזמן |
הוקלט בשנת 1962. |
סוגה |
Nigunim Folk songs |
שפה |
heb |
הערות |
לחן חסידי. |
מספר מדף |
CD/05602 |
מספר מערכת |
990026412120205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?