כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חילים אלמונים
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב | [1960 בערך]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
חילים אלמונים הננו בלי מדים
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- האיש שבקיר
- פתח תקווה : העמותה למורשת הזמר העברי
- 2009 השותפים ביצירה:
- שטרן, אברהם (מלחין, מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
4:18יש לי כנרת מיתרים אלפים
-
02.
2:55האיש שבקיר
-
03.
2:55את חכי לי ואחזר אך חכי היטב
-
04.
2:44קרה זה רק הפעם היה זה רגע כה מתוק
-
05.
3:03עוד נתראה עוד תשוב אלי בבוא העת
-
06.
3:23הורה נהלל
-
07.
2:16זו אילת
-
08.
2:23היורד דרומה
-
09.
2:45סימונה מדימונה
-
10.
2:47שיר משמר הגבול
-
11.
1:58שלהבים בשדרות כשפתיך סמוקים כשפתיך אילנה
-
12.
2:47הולס המלטף
-
13.
3:06ראש פנה
-
14.
4:05שלכת
-
15.
2:40דומינו
-
16.
3:23רמון זכרונותי
-
17.
2:39שיר המזג
-
18.
2:28שיר היין
-
19.
2:48אל תבלבל לי יותר את המח אולי תפסיק
-
20.
2:55בבה בבה בבתי אל ביתך אנא חזרי
-
21.
2:28מנגינה נשכחת
-
22.
2:45שמאל הירדן
-
23.
1:43חילים אלמונים הננו בלי מדים
נגן שירים ברצף
| חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! לֹא גֻיַּסְנוֹ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים, כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ. רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי-חוֹרִין! חֲלוֹמֵנוּ: לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ! בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! וּמִכָּל עֲבָרִים רִבֲבוֹת מִכְשׁוֹלִים שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי עַל דַּרְכְּנוּ; אַךְ אֹויְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי-אֲסוּרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! וְאִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים, וִיקַבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט, בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים לְהָגֵן וְלִשְׁמֹר עֲדֵי עַד. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! בְּדִמְעַת-אִמָּהוֹת שַׁכֻּלּוֹת מִבָּנִים, וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים, כְּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת-לִלְבֵנִים וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים! בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! |
|
עם הקמת לח"י הוכתר השיר "חיילים אלמונים" כהמנון המחתרת. הוא נדד אל לח"י מארגון אצ"ל שממנו התפלגה, יחד עם מייסדה אברהם "יאיר" שטרן, שכתב והלחין את השיר 8 שנים לפני כן, בשנת 1932. שריקת "חיילים אלמונים" הייתה האות של "קול המחתרת העברית" – תחנת השידור המחתרתית של לח"י. זהו השיר הראשון של יאיר שפורסם, והוא המזוהה ביותר איתו ועם לח"י. הוא מושר תמיד על קברו ביום אזכרתו, וכן בכנסים של יוצאי לח"י. בחתימת השיר הוסיף יאיר, כמקובל במקרים רבים, מידע על מקום כתיבתו וזמנה, אך לא הייתה זו חתימה פשוטה: "ירושלים, נבי מוסה, תרצ"ב". ציון השנה נמצא כאן, אבל לפניו נרשמו שני מקומות שונים – ירושלים שבה חי אז יאיר, ונבי מוסא – מסגד במדבר יהודה. ירושלים הושמטה מן החתימה במהדורות הדפוס כנראה בגלל הסתירה הזו במקום כתיבת השיר, אך ייתכן שלא בצדק. מתקבל על הדעת ש"נבי מוסה" אינו ציון המקום אלא ציון זמן. ערביי הארץ נוהגים לחגוג בכל אביב את חגיגות "נבי מוסא" בעלייה לרגל לאתר המיוחס לקברו של משה רבנו שעליו הוקם המסגד בבקעת הורקניה במדבר יהודה. זהו חג מוסלמי מקומי הצמוד דווקא למועד חג הפסחא הנוצרי, ולא קבוע בלוח השנה האסלאמי. משלחות מערי המחוז שכם וחברון יצאו אל ירושלים ודגליהן בידיהן, ולאחר המפגש על הר הבית היו יוצאות בתהלוכת דגלים משותפת אל המסגד שבלב המדבר יחד עם תושבי הכפרים שבסביבת ירושלים, וממנו שבות אל העיר ומתפזרות חזרה. "חיילים אלמונים" פורסם לראשונה בחוברת "המצודה" שהוציאו יאיר וחבריו בקיץ 1932 והוקדשה ליום השנה השלישי למאורעות תרפ"ט. בראש כתב היד הוא כתב מוטו לשיר: "שומר ישראל שמור שארית ישראל, לא יאבד ישראל, האומרים שמע ישראל!". |
| כותר |
חילים אלמונים הננו בלי מדים |
|---|---|
| כותרים נוספים |
פזמון: בימים אדומים של פרעות ודמים [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
בר נוי, שמשון |
| מתוך |
האיש שבקיר |
| חברת התקליטים |
פתח תקווה : העמותה למורשת הזמר העברי ; רמת השרון : אן.אם.סי. הפצה |
| תאריך היצירה |
2009 |
| השותפים ביצירה |
שטרן, אברהם 1907-1942 (מלחין, מחבר) בר נוי, שמשון 1922-1988 (זמר, מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:43 |
| הערות |
נכתב בשנת 1932 והפך להמנון האצ/ל בגרסה הכתובה בתים נוספים. |
| הערת משתתפים |
שמשון בר נוי. |
| מספר מדף |
CD/08862 |
| מספר מערכת |
990030339790205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
עם הקמת לח"י הוכתר השיר "חיילים אלמונים" כהמנון המחתרת. הוא נדד אל לח"י מארגון אצ"ל שממנו התפלגה, יחד עם מייסדה אברהם "יאיר" שטרן, שכתב והלחין את השיר 8 שנים לפני כן, בשנת 1932. שריקת "חיילים אלמונים" הייתה האות של "קול המחתרת העברית" – תחנת השידור המחתרתית של לח"י. זהו השיר הראשון של יאיר שפורסם, והוא המזוהה ביותר איתו ועם לח"י. הוא מושר תמיד על קברו ביום אזכרתו, וכן בכנסים של יוצאי לח"י.
בחתימת השיר הוסיף יאיר, כמקובל במקרים רבים, מידע על מקום כתיבתו וזמנה, אך לא הייתה זו חתימה פשוטה: "ירושלים, נבי מוסה, תרצ"ב". ציון השנה נמצא כאן, אבל לפניו נרשמו שני מקומות שונים – ירושלים שבה חי אז יאיר, ונבי מוסא – מסגד במדבר יהודה. ירושלים הושמטה מן החתימה במהדורות הדפוס כנראה בגלל הסתירה הזו במקום כתיבת השיר, אך ייתכן שלא בצדק. מתקבל על הדעת ש"נבי מוסה" אינו ציון המקום אלא ציון זמן. ערביי הארץ נוהגים לחגוג בכל אביב את חגיגות "נבי מוסא" בעלייה לרגל לאתר המיוחס לקברו של משה רבנו שעליו הוקם המסגד בבקעת הורקניה במדבר יהודה. זהו חג מוסלמי מקומי הצמוד דווקא למועד חג הפסחא הנוצרי, ולא קבוע בלוח השנה האסלאמי. משלחות מערי המחוז שכם וחברון יצאו אל ירושלים ודגליהן בידיהן, ולאחר המפגש על הר הבית היו יוצאות בתהלוכת דגלים משותפת אל המסגד שבלב המדבר יחד עם תושבי הכפרים שבסביבת ירושלים, וממנו שבות אל העיר ומתפזרות חזרה.
"חיילים אלמונים" פורסם לראשונה בחוברת "המצודה" שהוציאו יאיר וחבריו בקיץ 1932 והוקדשה ליום השנה השלישי למאורעות תרפ"ט. בראש כתב היד הוא כתב מוטו לשיר: "שומר ישראל שמור שארית ישראל, לא יאבד ישראל, האומרים שמע ישראל!".
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
חילים אלמונים
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב
חיילים אלמונים
ירקוני, יפה
חילים אלמונים הננו בלי מדים
לבנת, שולמית
חיילים אלמונים
ישראלי, שמעון
חיילים אלמונים
תזמורת צה"ל
חיילים אלמונים
הבנימינים (חבורת זמר)
חיילים אלמונים
ירקוני, יפה
חיילים אלמונים
מקהלת צה"ל
חיילים אלמונים
תזמורת רומן מסינג
חילים אלמונים
גרציאני, יצחק; מקהלת המבוגרים על שם צדיקוב
חיילים אלמונים
מקהלת הילדים על שם צדיקוב
חיילים אלמונים
ירקוני, יפה; מקהלת המבוגרים על שם צדיקוב
חיילים אלמונים
ירקוני, יפה
חיילים אלמונים
המקהלה (להקה)
חיילים אלמונים
זמרשת, משתתפי האירוע
חיילים אלמונים
זטלר, יהושע
חיילים אלמונים
ילדי תלפיות
חילים אלמונים הננו בלי מדים
שמיניית ווקאל (להקה)
