audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

כי אשמרה שבת אל ישמרני

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה אתנוגרפית
בביצוע מעלם, שלמה בן ראובן
תאריך היצירה 1957
השותפים ביצירה מעלם, שלמה בן ראובן 1905-1989 (זמר, מבצע)
גרזון-קיוי, אסתר 1908-1992 (מקליט)
הערת מקום וזמן 6.3.1957
סוגה Musical traditions (Jewish), Iraqi
Synagogue music

תיאור פיזי 1 תקליטור : דיגיטלי
3/4 4 אינץ' + חומר נלוה..

שפה heb
משך 00:02:36
הערות לעיון נוסף עיינו במחברות גרזון-קיוי.
מסורת: עירקים / עירק - בגדד

הערת מקור מס' אוסף קיוי 2526.
מספר מדף CD 04821 G263 item 2526-2532-part a
מספר מערכת 990026943620205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "כי אשמרה שבת" הוא אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל קהילות ישראל. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען.
    הפיוט בנוי מחמישה בתים ובצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות שבכל אחד מחמשת הבתים יוצרות את המילה "אברהם", שם המחבר. לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם.
    במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר.


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?