חזרה לתוצאות החיפוש

ראיון עם לידה (לאה) סלובין

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית
כותר ראיון עם לידה (לאה) סלובין
תיאור לאה (לידה) סלובין (פלינר) נולדה ב-12 לדצמבר 1928 בעיר רז'יצה (Rēzekne (Rezhitsa/) בלטביה. האמא - רופאת שיניים, אבא - יוסיף פלינר - מנצח בתזמורת כלי נשיפה צבאית.
שמרו על המסורת היהודית, הלכו לבית כנסת. היתה פעילה בילדותה בארגון נוער ציוני ליברלי "מועדון הרצליה" עם אסיפות ופעילויות רבות עם רעיונות ציוניים. בשנת 1940 חל שינוי בתי הספר היהודיים הפכו לבתי ספר רגילים (כולל בית הספר היהודי בו למדה). פעילים לאומיים ונציגים מובהקים של המעמד הבורגני גורשו לרוסיה לסיביר.
עם תחילת המלחמה ב-1941 ברחו לרוסיה, לעיר מרקסשטדט באזור סרטוב. האמא עבדה כאחות, האב כרואה חשבון באותה מרפאה. בבית הספר התחברה עם ילדים יהודיים, סיפרה להם הרבה על ההיסטוריה של ארץ ישראל. בגיל 14.5 מישהו הלשין עליהם, וההורים הוזהרו כי אם הילדים ימשיכו לעסוק בפעילות "לאומנית", האמהות ילכו לכלא והילדים ילכו לבית יתומים.
בחורף לפני הניצחון (1944-1945) חזרו חזרה, אך לא לרז'יצה, כי הבית היה הרוס, אלא לריגה.
בסוף שנות ה-40 חיפשו אפשרות לקנות מסמכים פיקטיביים לקבלת אזרחות פולנית, כדי לצאת לפולין, אך הדבר לא התאפשר.
בגיל 18.5 הכירה בחור גם הוא מרז'יצה - חיים קופפמן (Kopfman). התחתנו ונולדו 2 ילדים.
בתחילת שנות ה-50, לפני מות סטלין, היה פחד שכל היהודים יגורשו לסיביר. ביומה הראשון של "פרשת הרופאים" שכבה בבית יולדות והייתה שם רופאה יהודייה. המטופלות הרוסיות סרבו להתקרב אליה אחרי שראו את הפרסום הראשון בעיתון בנושא. בעלה בדק אפשרות לברוח לעיר הצפונית אירקוטסק בסיביר ולהשתכן שם, כדי לא להיות מגורש למחנה ריכוז אולם תוכנית הבריחה לא יצאה לפועל.
בשנת 1953 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה הלטבית (Latvijas Universitāte). במבחני הקבלה (1948) קיבלה ציון נמוך מסיבה אנטישמית מובהקת ולא התקבלה למחלקה הרוסית בפקולטה למשפטים, אך התקבלה למחלקה הלטבית.
בשנות 1956-57 שמעו חדשות מישראל ברדיו, לפעמים קיבלו חומרים דרך השגרירות. בשנים 1960-61 הפעילות הפכה למסודרת יותר. בריגה היו 2 קבוצות של ציונים: "אקטיביסטיים" ו-"תרבותיים". "התרבותיים" ביקרו את האקטיביסטיים מחשש שפרובוקציות מיותרות עלולות לגרום ללחץ מיותר מצד הממשל.
בתחילת שנות ה-60 גורשה מלשכת עורכי הדין (коллегия адвокатов) בגלל "פעילות לאומנית-בורגנית".
ההייתה פעילות ציונית רב-גונית עם יחסים מורכבים בתוך החוגים. תרגום, עריכה והעתקה של "אקסודוס" מאנגלית לרוסית. עסקו בהפצה של ספרות - בבוכרה, מינסק, גורקי, קישינב. ב-1964 התחילה לעבוד בליהוק עבור אולפני קולנוע "בלרוספילם", העבודה היתה כרוכה בנסיעות לערים רבות. ניצלה את העבודה לצורך ההפצה של החומרים הציוניים.
היו בזים בשגרירות הישראלית בגלל הניסינות שלה לרסן את פעילותם. ב-1965 היה מפגש סודי שלה עם נספח התרבות הישראלי במינסק. הנספח דרש לנטוש את התוכנית שלהם להגיש ויתור על האזרחות הסובייטית, כדי לא לגרום נזק ליחסים בין ישראל לבריה"מ.
ב-13 לפברואר 1969 הגיעו לישראל. קיבלו אישור לאחר החלטת הממשל לשחרר קבוצה של "חוצפנים".
הדיפלומטים הישראלים בבריה"מ עבדו קשה: על כל קשר עם יהודים היתה סכנה לקבל מעמד של אישיות בלתי רצויה ואותו היהודי היה יכול לקבל מעצר.
הפעילים ביקרו בכל מקום שבו היו אירועים בין-לאומיים. השגריר יוסף תקוע ביקר בעיר יורמלה ליד ריגה בשנת 1965. בשנה 1956 בפסטיבל הנוער הייתה נוכחות ישראלית. יוסף שניידר נסע למוסקבה כדי לחפש מגע עם ישראלים. אחרי המגע שהיה לו, הוא נשפט ל4 שנות מאסר. באוגוסט 1969 היתה פגישה אצל גולדה מאיר שרצתה לרסן את הפעילות הציונית בבריה"מ.
הייתה נוכחת באירועי ספורט ב - 1961 ו-1965 בריגה. במופע של גאולה גיל היה להם עימות עם שוטרים.
בבעלה ברוך ביקש לשלוח הזמנה ("ויזוב") מליוליה ארקינד ב-1965. קיבלו דחייה, אבל ב-1966 אימא שלו קיבלה אישור לאיחוד משפחות. אז היא יצאה ושלחה ויזוב להם והוא נדחה. בתחחלת ינואר 1969 קיבלה טלפון מ-ОВИР והזמנה לקבלת אישור יציאה. הבת הגדולה ואביה (בעלה הראשון) קיבלו סירוב ונתנו להם לצאת רק ב-1972 לאחר מאבק גדול והפגנות.
ב-1968 הוזמנה ל-KGB לשיחה. באותו זמן הם הביאו את בעלה לחדר סמוך מבלי שהיא ידעה. ההתרשמות הייתה שהם רצו לסגור את התיק.
כאשר קיבלו אישור יציאה, בעלה ואפרים צאל קברו ביער מזוודה עם כל החומר הציוני המודפס שלא חולק. ב-1969 אהרון שפילברג ניסה לחפש את המקום, בניסיון השלישי המזוודה נמצאה ולאחר מכן "כיכבה" במשפט נגד פעילים רבים: רות אלכסנדרוביץ', אלטמן, מפציר ואחרים. גרינבלט נשפט ב-1969 ונשלח למחנות בסיביר לשנה וחצי.
יוצרים נוספים באדו, גרגורי (מראיין)
שנה 2015
הערות On title page: כ' באב תשע"ה 5.8.2015, כ"ד באלול תשע"ה 8.9.2015
כותר על פי מידע מהמראיין בתחילת הוידאו.
הערת תוכן ותקציר [חלק א] 119 דקות.
[חלק ב] 100 דקות.
משך 033900
היקף החומר 2 משאבים אלקטרוניים..
שפה רוסית
עברית
זכויות גישה online_resources
רמת התיאור File Record
הערת שפה הראיון התקיים ברוסית ובעברית.
מספר מערכת 990039482100205171

תנאי השימוש:

למחקר, לימוד והוראה

מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.

מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו גם למטרות הוראה ומחקר מסחריות.

חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.

אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.

שימוש שאינו ללימוד עצמי, הוראה ומחקר, מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט ו/או מבעל האוסף. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.

ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר של בעל זכויות היוצרים/בעל האוסף: טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?