Back to search results

ראיון עם לידה (לאה) סלובין

Enlarge text Shrink text
  • Video
  • Recording
  • The Archives Collection of the National Library of Israel The Archives Collection of the National Library of Israel
Title ראיון עם לידה (לאה) סלובין
Scope and content לאה (לידה) סלובין (פלינר) נולדה ב-12 לדצמבר 1928 בעיר רז'יצה (Rēzekne (Rezhitsa/) בלטביה. האמא - רופאת שיניים, אבא - יוסיף פלינר - מנצח בתזמורת כלי נשיפה צבאית.
שמרו על המסורת היהודית, הלכו לבית כנסת. היתה פעילה בילדותה בארגון נוער ציוני ליברלי "מועדון הרצליה" עם אסיפות ופעילויות רבות עם רעיונות ציוניים. בשנת 1940 חל שינוי בתי הספר היהודיים הפכו לבתי ספר רגילים (כולל בית הספר היהודי בו למדה). פעילים לאומיים ונציגים מובהקים של המעמד הבורגני גורשו לרוסיה לסיביר.
עם תחילת המלחמה ב-1941 ברחו לרוסיה, לעיר מרקסשטדט באזור סרטוב. האמא עבדה כאחות, האב כרואה חשבון באותה מרפאה. בבית הספר התחברה עם ילדים יהודיים, סיפרה להם הרבה על ההיסטוריה של ארץ ישראל. בגיל 14.5 מישהו הלשין עליהם, וההורים הוזהרו כי אם הילדים ימשיכו לעסוק בפעילות "לאומנית", האמהות ילכו לכלא והילדים ילכו לבית יתומים.
בחורף לפני הניצחון (1944-1945) חזרו חזרה, אך לא לרז'יצה, כי הבית היה הרוס, אלא לריגה.
בסוף שנות ה-40 חיפשו אפשרות לקנות מסמכים פיקטיביים לקבלת אזרחות פולנית, כדי לצאת לפולין, אך הדבר לא התאפשר.
בגיל 18.5 הכירה בחור גם הוא מרז'יצה - חיים קופפמן (Kopfman). התחתנו ונולדו 2 ילדים.
בתחילת שנות ה-50, לפני מות סטלין, היה פחד שכל היהודים יגורשו לסיביר. ביומה הראשון של "פרשת הרופאים" שכבה בבית יולדות והייתה שם רופאה יהודייה. המטופלות הרוסיות סרבו להתקרב אליה אחרי שראו את הפרסום הראשון בעיתון בנושא. בעלה בדק אפשרות לברוח לעיר הצפונית אירקוטסק בסיביר ולהשתכן שם, כדי לא להיות מגורש למחנה ריכוז אולם תוכנית הבריחה לא יצאה לפועל.
בשנת 1953 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה הלטבית (Latvijas Universitāte). במבחני הקבלה (1948) קיבלה ציון נמוך מסיבה אנטישמית מובהקת ולא התקבלה למחלקה הרוסית בפקולטה למשפטים, אך התקבלה למחלקה הלטבית.
בשנות 1956-57 שמעו חדשות מישראל ברדיו, לפעמים קיבלו חומרים דרך השגרירות. בשנים 1960-61 הפעילות הפכה למסודרת יותר. בריגה היו 2 קבוצות של ציונים: "אקטיביסטיים" ו-"תרבותיים". "התרבותיים" ביקרו את האקטיביסטיים מחשש שפרובוקציות מיותרות עלולות לגרום ללחץ מיותר מצד הממשל.
בתחילת שנות ה-60 גורשה מלשכת עורכי הדין (коллегия адвокатов) בגלל "פעילות לאומנית-בורגנית".
ההייתה פעילות ציונית רב-גונית עם יחסים מורכבים בתוך החוגים. תרגום, עריכה והעתקה של "אקסודוס" מאנגלית לרוסית. עסקו בהפצה של ספרות - בבוכרה, מינסק, גורקי, קישינב. ב-1964 התחילה לעבוד בליהוק עבור אולפני קולנוע "בלרוספילם", העבודה היתה כרוכה בנסיעות לערים רבות. ניצלה את העבודה לצורך ההפצה של החומרים הציוניים.
היו בזים בשגרירות הישראלית בגלל הניסינות שלה לרסן את פעילותם. ב-1965 היה מפגש סודי שלה עם נספח התרבות הישראלי במינסק. הנספח דרש לנטוש את התוכנית שלהם להגיש ויתור על האזרחות הסובייטית, כדי לא לגרום נזק ליחסים בין ישראל לבריה"מ.
ב-13 לפברואר 1969 הגיעו לישראל. קיבלו אישור לאחר החלטת הממשל לשחרר קבוצה של "חוצפנים".
הדיפלומטים הישראלים בבריה"מ עבדו קשה: על כל קשר עם יהודים היתה סכנה לקבל מעמד של אישיות בלתי רצויה ואותו היהודי היה יכול לקבל מעצר.
הפעילים ביקרו בכל מקום שבו היו אירועים בין-לאומיים. השגריר יוסף תקוע ביקר בעיר יורמלה ליד ריגה בשנת 1965. בשנה 1956 בפסטיבל הנוער הייתה נוכחות ישראלית. יוסף שניידר נסע למוסקבה כדי לחפש מגע עם ישראלים. אחרי המגע שהיה לו, הוא נשפט ל4 שנות מאסר. באוגוסט 1969 היתה פגישה אצל גולדה מאיר שרצתה לרסן את הפעילות הציונית בבריה"מ.
הייתה נוכחת באירועי ספורט ב - 1961 ו-1965 בריגה. במופע של גאולה גיל היה להם עימות עם שוטרים.
בבעלה ברוך ביקש לשלוח הזמנה ("ויזוב") מליוליה ארקינד ב-1965. קיבלו דחייה, אבל ב-1966 אימא שלו קיבלה אישור לאיחוד משפחות. אז היא יצאה ושלחה ויזוב להם והוא נדחה. בתחחלת ינואר 1969 קיבלה טלפון מ-ОВИР והזמנה לקבלת אישור יציאה. הבת הגדולה ואביה (בעלה הראשון) קיבלו סירוב ונתנו להם לצאת רק ב-1972 לאחר מאבק גדול והפגנות.
ב-1968 הוזמנה ל-KGB לשיחה. באותו זמן הם הביאו את בעלה לחדר סמוך מבלי שהיא ידעה. ההתרשמות הייתה שהם רצו לסגור את התיק.
כאשר קיבלו אישור יציאה, בעלה ואפרים צאל קברו ביער מזוודה עם כל החומר הציוני המודפס שלא חולק. ב-1969 אהרון שפילברג ניסה לחפש את המקום, בניסיון השלישי המזוודה נמצאה ולאחר מכן "כיכבה" במשפט נגד פעילים רבים: רות אלכסנדרוביץ', אלטמן, מפציר ואחרים. גרינבלט נשפט ב-1969 ונשלח למחנות בסיביר לשנה וחצי.
Contributors באדו, גרגורי (מראיין)
Creation Date 2015
Notes On title page: כ' באב תשע"ה 5.8.2015, כ"ד באלול תשע"ה 8.9.2015
כותר על פי מידע מהמראיין בתחילת הוידאו.
Content [חלק א] 119 דקות.
[חלק ב] 100 דקות.
Duration 033900
Extent 2 משאבים אלקטרוניים..
Language Russian
Hebrew
Access Rights online_resources
Level of Description File Record
Language Note הראיון התקיים ברוסית ובעברית.
National Library system number 990039482100205171

תנאי השימוש:

For research, study and teaching

You may copy and use the item for personal study, teaching and research purposes only.

You may copy and also use the item for commercial teaching and research purposes.

You must credit the creator(s) with every use of the item.

It is prohibited to distort or change the work in any way that will damage the integrity of or defame the creator.

There is no need to contact the National Library for permission to use the item for the purposes of personal study, teaching and research.

Any use other than for personal study, teaching and research, is conditional upon permission from the copyright owner of the item and/or the owner of the collection. No additional permission from the National Library is required.

You may contact the National Library for copyright owner/collection owner contact information by Inquiry for Copyright form.

Additional information:

The item is subject to copyright and/or contractual terms of use.

Terms of use were determined in an agreement signed by the National Library.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us using the Inquiry for Copyright form.

 

MARC RECORDS

Have more information? Found a mistake?