בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
סדור מנהג אשכנז המזרחי לכל השנה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- כתב יד
These manuscripts courtesy of Dr. David and Jemima Jeselsohn
| כותר |
סדור מנהג אשכנז המזרחי לכל השנה. |
|---|---|
| כותרים נוספים |
אשר הניא עצת גויים הגדה דפורים צדוק הדין משרתיו עומדים/אהובים ונחמדים יקר גדלו ורב חילו מכתם לשדיה כמגדלות הלכות ימים טובים משכן שני ומצורעים שערי טרפות עברונות הלכות שחיטה ספר התרומה (סימנים, הלכות איסור והיתר) |
| מקום קשור |
Colmar (France)-related place |
| יוצרים נוספים |
שלמה בן יהודה, הבבלי ((ממנו)) מאיר בן יצחק, ש"ץ ((ממנו)) משה, מקולומרא ((ממנו)) שמואל בן יצחק ((ממנו)) יעקב בן שלום ((ממנו)) חזקיה בן יעקב, ממגדבורג ((ממנו)) ברוך בן יצחק, מגרמיזה ((ממנו)) אפרים בן יצחק, מרגנשבורג, בערך 1110-בערך 1175 ((ממנו)) אלעזר בן יהודה, מגרמייזא, 1176 בערך-1238 ((ממנו)) בינגא, מאיר (בעלים קודמים) עדעלמאן, צבי הירש, 1805-1858 (בעלים קודמים) נידרהופהים, בנימין (בעלים קודמים) Jeselsohn, David and Jemima Switzerland (current owner) The Schocken Institute for Jewish Research Israel (former owner) |
| מקור/בעלים |
Jeselsohn, David and Jemima, Zurich, Switzerland |
| סוג הכתיבה |
אשכנזית |
| שנה |
ה'ס"ו (1306) |
| הערות |
מצד תוכנו מורכב כה"י משלושה חלקים כדלהלן: א. דפים 1ב-50ב: תפילות הקבע לכל השנה. נכללים בהן פיוטים מעטים. נכתבו תפילות עמידה לימות החול, לשבת, לר"ח, הוספות לתפילת עמידה הנאמרת בחנוכה, פורים, במוצ"ש ובמוצ"ש החל ביו"ט, "תפילות המועדים", (תפילות עמידה בג' רגלים), הגדה של פסח, מסכת אבות עם פרק קנין תורה, תפילות עמידה לר"ה ויו"כ, הושענות, פיוטי יוצר ופיוטים לומר אחרי קריאת התורה בשמחת תורה ורשויות לחתן תורה וחתן בראשית בשמחת תורה. בין תפילות המועדים ובין הגדה של פסח (בדפים 21א-23ב) נכתבו הברכות שאומרים לפני ואחרי קריאת המגילה בפורים (בראש הפיוט "אשר הניא עצת גויים" שאומרים לאחר קריאת המגילה הכותרת: "הגדה דפורים"), "צידוק הדין", "ברכת הלבנה" והלכות נטילת ידים וסעודה (השווה מחזור ויטרי, עמ' 35-37), סופן חסר. לגבי נוסחן של תפילות הקבע בכה"י ראוי לציין כדלהלן: לפני תפילת עמידה של חול אומרים גם את הפסוק "שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו" (תה' סה:ג), נוסף על שני הפסוקים הנאמרים דרך קבע במקום זה (9א). בתחנון לימים ב וה מצויה המחרוזת הפותחת "ניתן בעפר פינו" (11ב). ב"מי שברך" לקהל בשבת מצוי הנוסח "מי שתקן בית זה לתפילה" (16א) בוידוי של נעילה מצוי הנוסח "למען תקבלינו בתשובה שלמה לפניך" (42א), ובסופו מטבע ברכה "בא"י האל הסולחן" (43א). בהוראות לעריכת ליל הסדר הוראה לומר אחרי הקידוש ברכה מעין שלוש על היין, ולפני אכילת ה"אפייך" (=כרפס) הוראה לברך על הנטילה, ואחרי אכילתו לברך "בורא נפשות" ואח"כ לטבול בחרוסת. ב. דפים 50ב-118ב: פיוטים. נכללים: פיוטי יוצר (50ב-93ב), מערבות (93ב-104ב), פיוטים ארמיים לעשרת הדברות (104ב-109ב), סליחות לתעניות (109ב-118ב). פיוטי היוצר - רובם לשבתות מצויינות ומיעוטם לחגים, לחלק מן השבתות יותר ממערכת פיוטי יוצר אחת, ולחלק - פיוטים בודדים. לשבת חתן פיוטים רבים מסוגים נוספים, ומשולבים בהם גם פיוטים לשבתות אחרות. מספר הפיוטים בכה"י רב, וביניהם כ-50 פיוטים נדירים. להלן מבחר: "שש כנפים כנופים",אופן לשבת בראשית מאת שלמה הבבלי (51א). על אופן זה ראה להלן בהערות ביבליוגרפיות . "משרתיו עומדים אהובים ונחמדים",אופן לשבת ור"ח מאת מאיר בר יצחק ש"ץ (54א). "יקר גדלו ורב חילו" אופן לשבת וחנוכה מאת יהודה בר קלונימוס (57א), "מכתם לשדיה כמגדלות" פיוט לאומרו לפני הפסוק "גדלו לה' אתי ..." (תהלים סה:ג) בהוצאת ספר תורה בשבת חתן מאת משה מקולמרא (65 ב),"את והב/ השלך יהב",לשבת פרשת חקת מאת שמואל בר יצחק (85ב). בין המעריבים שבכה"י ראוי לציון הביכור שבסוף המעריב לאחרון של פסח שתחילתו "אכתירך אלי בקול נעים" מאת יעקב בן שלום (99א), ביכור זה מצוי בכה"י בסוף המעריב "אזכיר צדקתך לבדך" מאת אלחנן בר יצחק (98א). מהפיוטים הארמיים לרגלים יש בכה"י רק לשבועות, ובהם הפיוט "אקדמות מלין ושריות שותא" מאת מאיר בר יצחק ש"ץ הנאמר בתחילת עשרת הדברות (136א). לדיבר הראשון והשני יש בכה"י שני פיוטים ארמיים לכל אחד, לדיבר השלישי, הרביעי, השמיני, התשיעי והעשירי אין בכה"י פיוטים ארמיים. הסליחות לתענית ציבור כוללות סליחות לתעניות בה"ב, י' בטבת, תענית אסתר ויז בתמוז. לכל יום שתי סליחות ופזמון. אחרי הסליחות לתענית ציבור נכתבו, בכתיבה שונה, עב פסוקים (118ב). פותחים "ואתה ה' מגן בעדי". פסוקים אחדים נעתקו שלא במדוייק. ג. דפים 119א-172א: חיבורים בהלכה, לוחות שנה וענייני לוח. נכללים: "הלכות ימים טובים שיסידר [!] מה"ר יחזקיהו זצ"ל [בן יעקב ממגדבורג]" (119א-131ב), ראה עליו להלן בהערוח ביבליוגרפיות, "סימן לפרשיות הכפולות: משכן שני ומצורעים" (=סימן לדעת מתי נקראות בשבת שתי פרשות רצופות) (131ב-132א). דרך לחשב את התקופה בכל שנה. מצויינת בה שנת כתיבת כה"י: "יש לנו ה אלפים וס"ז" כדוגמא לדרך החישוב (132א). סדר קריאת התורה בשמיני עצרת, בשמחת תורה ובחנוכה, בכתיבה מאוחרת (132ב). לוח שבתות ומועדים ולוח תקופות לשנים נ' - קי"א (133א-139א). בראשו: "ארבע עשרה לוחות האל סידר ר' יצחק [...] בן [...] שמואל להורות מועדים לישר' הבוטחים ומגינים בצל אל". אחרי משפט זה משפט נוסף: "פועל השם הביטו ומעשה ידיו ראו (ע"פ ישעיה ה:יב) והפסוק דב' ד:ו. במשפט הראשון 14 מילים והן משמשות צופן ל-14 הקביעויות האפשריות בלוח. במשפט השני (כולל הפסוק המקראי) 28 מילים והן משמשות צופן לתקופות במחזור חמה שלם. לוחות המיוסדים על חיבורו של ר' יצחק בר שמואל נמצאים גם בכתב-יד פרמא 2426,די רוסי 1233 (ס' 13277) ובכתב-יד פרמא 3266, די רוסי 1131 (ס' 34168). אולם הלוחות ההם פותחים בשנים קל"ג וקמ"ב, והלוח בכ"י זה קודם להם ביותר מ-80 שנה. ספר התרומה מאת ברוך בן יצחק מגרמיזא, חלק הסימנים. נעתקו סימנים כו - צה (139א-146ב). בראשם הכותרת "הילכות איסור והיתר". אותה כותרת בראש הסימנים בספר התרומה נמצאת בכ"י פרמא 3266 הנזכר לעיל. לוח לשנים נ"ה - ק"ל (מחזורים רסז - רע) על-פי ציוני הקביעויות, עם פרוט הקביעויות (147א-151ב). בסופו: "סליק העיגול". בדף 146ב שרידי לוח שנה בכתיבה שונה, ואפשר שהוא הוספה ללוח זה. לוח תקופות לשנים ס"ה - ע"ג (151ב-152א). עם ציון תאריך ה"שאלה". לשנת ע"ג נכתבו רק תקופת תשרי ותאריך ה"שאלה". בראש לוח זה רשימת קביעויות וציוני עברונות לשנים ס"ד-פ"א על לוח תקופות נוסף לשנים ס"ה - פ"ג בכה"י ראה להלן. חלוקת פרשיות התורה לקרואים (152ב-156א). לכל פרשה חלוקת הקריאה במנחה של שבת ובשחרית של ימים שני וחמישי ואחריה -חלוקת כל הפרשה לשבעה קרואים לקריאה בשחרית של שבת. הלכות שחיטה, העורך אינו ידוע (156ב-161ב). פותחות: "אמ' רב כהנא מניין לשחיט' שהיא מן הצואר ...". לוח עברונות תקופות ושאלת מטר לשנים ס"ה - פ"ג (161ב-162ב). ללוח לשנת ס"ה אין כותרת. ללוח לשנת פ"ד יש רק כותרת וציון היותה מעוברת. שערי טרפות, מאת אלעזר מוורמייזא (163א-172א). שרדו: לו שערים בהלכות טרפות הריאה (163א-171ב), בסופם: "כלו שערי דריאה", ואחריהם חמשת השערים הראשונים מהלכות נקובת המרה ושער וחצי שער מהלכות הקיבה (171ב-172א). דף 172ב מודבק לכריכה ואינו ניתן לקריאה. על החיבור ראה להלן בהערות ביבליוגרפית. לשני פיוטים בכה"י מצויין הניגון על-פי ניגון פיוט ידוע יותר. בראש הפיוט "אסירי התקוה חניטי חבצלת" מצויין: "דר' מנחם בניגון אין צור חלף" [=פיוט מאת שלמה הבבלי] (58א). אותו ניגון, על-פי אותו פיוט, מצויין גם בראש הפיוט "אשיחה עם לבבי ויחפש רוחי" מאת אפרים בן יצחק הכתוב אחריו. כל הפיוטים הנדירים שבכה"י שטרם נדפסו רשומים בספר זה, לפיכך מסתבר שצונץ הכיר את כה"י והשתמש בו. כה"י היה גם בידי יצחק בר בעריכת "סידור עבודת ישראל". בר השתמש בכתבי-יד רבים בעריכת הסידור. שמונה מהם נרשמו במבוא לסידור מנהג פולין (תרצ"ז), עמ' 5-6, אך כ"י זה זוכה אצלו ליחס מיוחד. בעוד שכל כ"י אחר מכונה בהערותיו "כ"י", מכונה כ"י זה בהערותיו: "כי"י" [=כתב-יד ישן], ראה במבוא הנ"ל, עמ' 6, הע' 1. נושא נוסף: לוח לשנים נ"ה-ק"ל נושא נוסף: לוח לשנים ס"ד-פ"א נושא נוסף: לוח לשנים ס"ה-פ"ג נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג אשכנז המזרחי נושא נוסף: ציורים ועטורים נושא נוסף: תחנון נושא נוסף: לוח תקופות נ'-קי"א נושא נוסף: לוח תקופות ס"ה-ע"ג נושא נוסף: לחן נושא נוסף: תענית צבור Jeselsohn, David and Jemima Zurich Switzerland Ms. 16 The Schocken Institute for Jewish Research Jerusalem Israel Ms. 13160 |
| נושא |
Digitized manuscripts |
| פרסומים |
על הפיוט "שש כנפים כנופים" אופן לשבת בראשית מאת שלמה הבבלי שבכה"י, ראה א' פרנקל, תרביץ סו (תשנ"ז), עמ' 131-136. על החיבור "הלכות ימים טובים" מאת יחזקיהו בן יעקב ממגדבורג שבכה"י ראה ש' עמנואל, ספרי הלכה אבודים של בעלי התוספות (דיסרטציה), ירושלים תשנ"ג, עמ' 263 ואילך. על החיבור שערי טרפות מאת אלעזר מוורמייזא ראה ש' עמנואל, חיבוריו ההלכתיים של ר' אלעזר מוורמייזא, תעודה, טז- יז (תשס"א), עמ' 231-243. על גלגולים נוספים של כה"י ראה ש' עמנואל, שם, עמ' 234, הע' 118. Important Hebrew manuscripts from the Salman Schocken Collection ... 15 November 2005, no.9. L. Dukes, Zur Kenntniss (Frankfurt, 1842), p. 152. L. Zunz, Literaturgeschichte der synagogalen Poesie (Berlin, 1865). |
| סוגה |
Calendars Illustrated works (Manuscript) |
| סימול במוסד בעלים |
דף 132ב: "שייך להק[צין] פ"ו [=פרנס ומנהיג] כ"ה מאיר בינגא יצ"ו". ברבע הראשון של כה"י קישוטים סביב מילות פתיחה מעטות, כולם בעמודי ב (1ב, 7ב, 24ב, 43ב, 47ב, 82ב). כה"י היה בבעלותו של צ"ה עדלמן ע"פ הערתו בהקדמתו למהדורת ספר כפתור ופרח, ברלין תרי"א,עמ' 29 : "ות"י [= ותחת ידי] נמצא ס' השערים כת"י מאתו [מאת ר' אלעזר מגרמייזא] על דיני טרפות הריאה ניתן לי למנחה מאוהבי ... בנימין נ"ה [=נידרהופהיים] נ"י מק"ק פפד"מ". ירושלים - מכון שוקן 13160 (לפנים) |
| היקף החומר |
172 דף. |
| שפה |
עברית |
| קרדיטים |
David and Jemima Jeselsohn, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel. |
| מספר מערכת |
990024945240205171 |
בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:
David and Jemima Jeselsohn, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
תנאי השימוש:
שימוש לא מסחרי להוראה ומחקר בלבד
מותר להעתיק ולהשתמש בכתב היד למטרות הוראה, מחקר ושימוש אישי בלבד.
מותר לפרסם את כתב היד למטרות הוראה ומחקר.
חובה לציין את מקור כתב היד בכל שימוש בפריט.
אסור לעשות שימוש מסחרי בפריט.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות לשימוש שאינו מסחרי למטרות הוראה ומחקר.
שימוש מסחרי או שימוש שאינו לצורכי הוראה ומחקר מותנים בקבלת הרשאה מבעל כתב היד. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.
לפרטי הקשר של בעלי כתבי היד יש ללחוץ כאן.
מידע נוסף:
כתב יד זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.
תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
