דרור יקרא
שרעבי, נחמיה; שרעבי, בעז |
דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן וּלְבַת / וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַתנְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת / שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּתדְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי / וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּינְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי / שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּידְּרֹךְ בָּבֶל בְּתוֹךְ בָּצְרָה / וְגַם אֱדוֹם אֲשֶׁר גָּבְרָהנְתֹץ צָרַי בְּאַף עֶבְרָה / שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָאאֱלֹהִים תֵּן בַּמִּדְבָּר הַר / הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָרוְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר / שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָרהֲדוֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא / בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּהוְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶּאנָה / לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּהדְעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ / וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָנְצֹר מִצְוַת קְדֹשֶׁךָ / שְׁמֹר שַׁבַּת קְדֹשֶׁךָ |
"דרור יקרא" הוא אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת. השיר עצמו עוסק ביום השבת כיום של חופש וגאולה רוחנית לאדם ולעולם. השבת גואלת את האדם מן הנטל של שיגרת החיים ומאפשרת לו טעימה קטנה של העולם הבא ושל הגאולה העתידה. מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית. השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית בעקבות ביצוע של שלמה בר והברירה הטבעית, בו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט. ; נוסח איזמיר, מתוך האנתולוגיה לחזנות ספרדית מאת יצחק לוי. |
רשות השידור - היחידה לפולקלור ולמוזיקה של העדות בשיתוף הקונגרס הבינלאומי לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח בסיועו של כבוד נשיא המדינה מר יצחק נבון, ובחסותו, הפיקה מופע מיוחד לזכרו של יצחק לוי ז"ל ביום השנה למותו. המופע נערך בתיאטרון ירושלים, ביום כ"ב בסיון תשל"ח, 26.6.78. מתוך דברי נשיא המדינה מר יצחק נבון, בערב "מזמורים" לזכרו של יצחק לוי: ערב זה מוקדש למפעלו המוסיקאלי של יצחק לוי, לא ביגון ובעצב אלא על פי דרכו: דמעה עם חיוך. כל חייו הקדיש להנצחת המורשת אשר ספג בבית אמו ובבית הכנסת. התוצאה - תשעה כרכים של ספרי קודש ו-4 כרכים של רומנסות. מי שלא ראה את יצחק לוי במלאכתו לא יבין משמעו של הביטוי "מי שממית עצמו באוהלה של תורה". הוא השקיע עצמו ללא שיור במפעל תרבותי אדיר, רב ממדים ועמוק השפעה: לדלות, לחשוף ולהאיר את היופי הגנוז בשירתם ובתפילתם של יהודי ספרד. יריעה רחבה פרש לפנינו: סלוניקי וטנג'יר, אמסטרדם וסראייבו, איזמיר סופיה, קזבלנקה וכמובן ירושלים. כיצד התפללו יהודים וכיצד שפכו צקון-לחשם לפני בורא עולם, מה המלים ומה הניגון? מקורות של דורות שכמעט נדונו לכליה - עמד והוציאם מן המחשכים והציגם באור יקרות בפני כל. פעמים בקולו עצמו - קול נאה להפליא ומרטיט לבבות, ולרוב על הכתב - מאות שורות ואלפי עמודים ושרטוטי תוים מכלי עיניים והאזנה מתמדת ומייגעת לבעלי מסורות שאין השירה אומנותם. כמה אהבה ושקידה השקיע במעשיו. מה שבארצות אחרות טורחים ועושים מכונים ומוסדות שלמים עשה הוא יחידי, "ומעולם לא נצחני אלא בעל מלאכה אחת" - אריח ועוד לבנה ועוד נדבך הלכו וגבהו לבנות ארמון רב תפארת. |
כותר |
דרור יקרא |
---|---|
כותרים נוספים |
Added title: Deror Yikra |
בביצוע |
גאון, יהורם; מקהלת רננים |
מתוך |
מזמורים |
חברת התקליטים |
תל אביב : תקליטי סי בי אס |
תאריך היצירה |
[1979] |
השותפים ביצירה |
גאון, יהורם 1939- (מבצע) כספי, מתי 1949- (מעבד מוזיקלי) מקהלת רננים (מבצע) |
סוגה |
Radio programs |
שפה |
heb |
משך |
00:01:45 |
מספר מערכת |
997009938715405171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?