audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

אנחנו נעבור

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • חלק 1
  • 01.
    ירושלים של זהב
  • 02.
    שרם א'שייך
  • 03.
    אנחנו נעבור
  • 04.
    משחקים אסורים
  • 05.
    אהובך יצא לקרב
  • חלק 2
  • 01.
    ירושלים של זהב
  • 02.
    לילה לילה
  • 03.
    שיר הכד
  • 04.
    עד אור הבוקר
  • 05.
    פגישה מקרית
  • 06.
    אם תביט
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אנחנו נעבור
בביצוע אדלר, לארי; חדווה ודוד (צמד)
מתוך ירושלים של זהב
חברת התקליטים Camden, N. J : RCA Victor
תאריך היצירה [1968]
השותפים ביצירה וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין)
מוהר, יחיאל 1921-1969 (מחבר)
אדלר, לארי 1914-2001 (מבצע)
חדווה ודוד (צמד) (מבצע)
סוגה Lahakot tseva'iyot
שפה heb
מספר מערכת 997009938461205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • השיר "אנחנו נעבור" נכתב על ידי יחיאל מוהר והולחן על ידי משה וילנסקי בשנת 1967. השיר עוסק בנחישות של צה"ל ועם ישראל לאורך המלחמות הרבות שהתרחשו בעשורים הראשונים אחרי קום המדינה. באופן ממוקד יותר, השיר עוסק במעבר של מיצרי טיראן שנמצאים בין מצרים לערב הסעודית ועל נתיב השיט היוצא מאילת לכיוון ים סוף. נקודת שליטה אסטרטגית זו, אותה חסם נשיא מצרים דאז, גַּמַאל עַבְּד אֵ־נַּאסֵר, בפני כלי שיט ישראליים, היתה אחת הסיבות המרכזיות שבגינן פתחה ישראל במלחמת שש הימים, שהסתיימה כידוע בכיבוש חצי האי סיני כולו, לצד הישגים היסטוריים נוספים.
    רובד נוסף של השיר הוא משחק המילים "מיצר" שלו שתי משמעויות, הראשונה היא התופעה הגיאולוגית של שתי לשונות אדמה היוצרות מעבר ימי צר והשניה היא מילה נרדפת למצוקה (כפי שמופיע בספר תהילים "מן המיצר קראתי-יה"). הופעתה של המילה הדו משמעית הזו בשיר אינה מקרית, והיא מתאימה לאווירה המתוחה ששררה בארץ ובמזרח התיכון בכלל בתקופה רווית מלחמות זו ובערב מלחמת ששת הימים בפרט.
    השיר מצטרף לסדרה של שירים פטריוטיים שנכתבו בתקופה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, לצד "החזיקי לנו אצבעות", "באנו למילואים", "נאצר מחכה לרבין" ועוד. השיר הוקלט לראשונה בביצוע להקת הנח"ל במהלך הופעה חיה בפני חיילים בבית לחם, שגם היא שוחררה לראשונה במסגרת המלחמה. בשנים שלאחר מכן ביצעו את השיר סוללה של זמרות מפורסמות, ביניהן יפה ירקוני, חדווה עמרני, הדסה סיגלוב ועוד.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?