audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

לכה דודי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    עבדוּ את-יהיה בּשׂמחה
  • 02.
    דרוֹר יקרא
  • 03.
    רבּינו תּם
  • 04.
    אם-אמרתּי (תהלים צד)
  • 05.
    ניגון פרטי
  • 06.
    חיי הקיסר
  • 07.
    לכה דודי
  • 08.
    וכל קרני
  • 09.
    שלוֹם עליכם (גאָלדפֿאַרב)
  • 10.
    הבה נזמרה
  • 11.
    הוֹדוּ לה' כּי טוב
  • 12.
    לשנה הבּאה בּירוּשלים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר לכה דודי
בביצוע ניצן, שלמה/רבינוביץ', נירה
מתוך Sabbath & hassidic folksongs
חברת התקליטים Israel : Hed Arzi
תאריך היצירה [1970]
השותפים ביצירה גבאי, עזרא 1921-1974 (מלחין)
אלקבץ, שלמה (מחבר)
ניצן, שלמה/רבינוביץ', נירה (מבצע)
סוגה Piyyutim
שפה heb
מספר מערכת 997008899921805171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • הפיוט "לכה דודי" נכתב על ידי הפרשן וחכם הקבלה מצפת, רבי שלמה אלקבץ, בן המאה השש עשרה, ונחשב ללב של תפילות קבלת השבת כפי שהן מוכרות לנו כיום. לפיוט מיוחס מקום מרכזי בהתפתחות "קבלת השבת" כחלק קבוע מתפילת הערב של יום שישי, שעד המאה השש עשרה היה בעיקר מנהג מקומי של חכמי קבלה מצפת, שהיו יוצאים לקבל את פני השבת בבגדי לבן ובשירת מזמורי תהילים.
    הפיוט נכתב בשפה ציורית ובשילוב רכיבים מתורת הסוד והקבלה, אך ניתן לומר כי הוא מובן גם כפשוטו מבלי צורך להבין את רבדיו העמוקים. בבסיס הפיוט מתואר הדוד, שהוא משל לעם ישראל, שיוצא לקבל את פניה של הכלה שלו, שהיא משל ליום השבת.
    במהלך המאות האחרונות חוברו מאות לחנים לפיוט המפורסם, שאחד ממאפייניו הייחודיים הוא יכולתו לפשוט וללבוש לחנים שונים בקלות יחסית. את הלחן כאן כתב עזרא גברי בסביבות שנת 1959 והוא התפרסם בביצוע צמד הדודאים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?