audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    אל ראש ההר
    1:50
  • 02.
    בשדמות בית לחם
    2:10
  • 03.
    אגדה
    2:00
  • 04.
    שמש נחבא
    2:20
  • 05.
    נא הגידי ילדתי
    3:00
  • 06.
    הידעו הדמעות
    2:31
  • 07.
    פה בארץ חמדת אבות
    1:37
  • 08.
    ארצי
    3:45
  • 09.
    נס ציונה
    2:01
  • 10.
    עתידות
    2:04
  • 11.
    רימון זהב
    3:25
  • 12.
    היש כעוללי
    3:09
  • 13.
    אליהו הנביא
    3:06
  • 14.
    הגינה
    1:29
  • 15.
    שיר הנוטע
    1:55
  • 16.
    זר שירי ילדים
  • 17.
    נרות דולקים
    1:49
  • 18.
    שיר ערש
    4:05
  • 19.
    מר חשוון
    1:45
  • 20.
    ילד חרוץ
    3:07
  • 21.
    תנו לנו יד ונלך
    3:54
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר הגינה
כותרים נוספים שיר הנוטע [ביצוע מוקלט]
קהל גננים [ביצוע מוקלט]

בביצוע חבורת שוהם
מתוך אל ראש ההר
חברת התקליטים תל אביב : העמותה למורשת הזמר העברי
תאריך היצירה 2004
השותפים ביצירה קרצ'בסקי, חנינא 1877-1925 (מלחין)
ליסר-שקלרסקי, מלכה (מחבר)
שלף, מוטקה (מעבד מוזיקלי)
חבורת שוהם (מבצע)
סוגה Children's songs
שפה heb
משך 00:01:29
הערות רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו
מספר מדף CD/05837
מספר מערכת 990052872390205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.

    השיר פורסם בספר "צלילי חנינא", תל-אביב, 1927.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?