בשדמות בית לחם

הקלטת רדיו
הקלטה

1964

השותפים ביצירה:

קרצ'בסקי, חנינא (מלחין);
שפירא, אבא קונסטנטין (מחבר)

	בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה. עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִים תֶּאֱבַל מַצֶּבֶת, תֶּאֱבַל מַצָּבֶת. וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה, מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה, תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶה בֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת. אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָה דּוּמָם צוֹעֶדֶת, דּוּמָם צוֹעָדֶת. אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ דּוּמָם צוֹפִיָּה, דּוּמָם צוֹפִיָּה. דִּמְעָה יוֹרֶדֶת אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ מְפַכִּים דּוּמִיָּה. דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה חֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת, אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת, אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ, דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה לַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת, וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ.

	בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים.

בביצוע	חבורת שירו שיר
תאריך היצירה	1964
השותפים ביצירה	קרצ'בסקי, חנינא 1877-1925 (מלחין) שפירא, אבא קונסטנטין (מחבר) חבורת שירו שיר (מבצע)
הערת מקום וזמן	1964
סוגה	Songs, Hebrew
שפה	heb
הערות	הביצוע כולל את כל ארבעת הבתים!
מספר מדף	ZMR 08845
מספר מערכת	990039792680205171

בביצוע

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים.

תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?