audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

ידיד נפש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
  • 01.
    לא יישא גוי אל גוי חרב
  • 02.
    מחרוזת יברכך
  • 03.
    ידיד נפש
  • 04.
    כלה כלה
  • 05.
    כל העולם כולו
  • 06.
    שיבנה בית המקדש
  • 07.
    הנה לא ינום
  • 08.
    אנעים זמירות
  • 09.
    שים שלום
  • 10.
    הושיע את עמך
  • 11.
    משיח
  • 12.
    שאו שערים
  • 13.
    אשא עיני
נגן שירים ברצף
כותר ידיד נפש
בביצוע סטל, יונתן
מתוך 20 most famous chassidic hits
חברת התקליטים ישראל : התקליט
תאריך היצירה 2009
השותפים ביצירה סטל, יונתן (מבצע)
אליעזר אזיכרי (מחבר)
סוגה Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim
שפה heb
ISRC IL1050500035
משך 00:04:36
מספר מדף DIGITAL
מספר מערכת 990052560990205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "ידיד נפש" הוא אחד מהפיוטים הידועים והנפוצים ביותר, המושר בזמנים שונים במהלך השבת. את הפיוט חיבר ר' אלעזר אזכרי, מחוג מקובלי צפת של המאה ה-16, בן למגורשי ספרד.
    זהו אחד הפיוטים המולחנים ביותר בכל הקהילות, ספרדיות ואשכנזיות כאחת. כמעט לכל חסידות לחן משלה לפיוט ולעתים גם יותר מאחד. בקהילות אשכנז מושר הפיוט לפני קבלת שבת ובזמן סעודה שלישית. בקהילות הספרדיות הוא מושר הן כפיוט לפני תפילת שחרית והן במסגרת שירת הבקשות.
    הפיוט הקצר רווי כמיהה וכיסופים לקרבת ה'. מחבר הפיוט עצמו הגדיר אותו כ"בקשה על היחוד וחשק האהבה" ואף בחר לאקרוסטיכון של שירו את שם ה' המפורש. השימוש הרב בכינויי אהבה ובביטויי געגוע מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת ה' ולגאולה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?