audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

ידיד נפש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    לכבוד המקום
  • 03.
    ידיד נפש
  • 04.
    אמרי נא
  • 05.
    דיאלוג
  • 06.
    לראות את הפנים
  • 07.
    סיפורי חיים
  • 08.
    כל האהבה והיופי
  • 09.
    מר ונמהר
  • 10.
    המנצח על הגיתית
  • 11.
    בעינייך הטובות
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ידיד נפש
כותרים נוספים Yedid Nefesh [recorded performance]
בביצוע עלמא (להקה)
מתוך לכבוד המקום
חברת התקליטים ישראל : להקת עלמא
תאריך היצירה 2017
השותפים ביצירה עלמא (להקה) (מבצע)
סוגה Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim
שפה heb
ISRC IL4071400065
מספר מדף THE EIGHT NOTE
מספר מערכת 990047340130205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "ידיד נפש" הוא אחד מהפיוטים הידועים והנפוצים ביותר, המושר בזמנים שונים במהלך השבת. את הפיוט חיבר ר' אלעזר אזכרי, מחוג מקובלי צפת של המאה ה-16, בן למגורשי ספרד.
    זהו אחד הפיוטים המולחנים ביותר בכל הקהילות, ספרדיות ואשכנזיות כאחת. כמעט לכל חסידות לחן משלה לפיוט ולעתים גם יותר מאחד. בקהילות אשכנז מושר הפיוט לפני קבלת שבת ובזמן סעודה שלישית. בקהילות הספרדיות הוא מושר הן כפיוט לפני תפילת שחרית והן במסגרת שירת הבקשות.
    הפיוט הקצר רווי כמיהה וכיסופים לקרבת ה'. מחבר הפיוט עצמו הגדיר אותו כ"בקשה על היחוד וחשק האהבה" ואף בחר לאקרוסטיכון של שירו את שם ה' המפורש. השימוש הרב בכינויי אהבה ובביטויי געגוע מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת ה' ולגאולה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?