כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הבו לבנים
גולנד, יוסף |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה אתנוגרפית
-
מתוך:
- [חתנה]
- 1974 השותפים ביצירה:
- פן, אלכסנדר בן יוסף (מחבר)
| הָבוּ לְבֵנִים,אֵין פְּנַאי לַעֲמֹדאַף רֶגַעבְּנוּ הַבַּנָּאִים,אַל פַּחַד וְאַל יֶגַעקִיר אֶל קִיר נָרִים,מֵעַל מִכְשׁוֹל וָפֶגַעכֻּלָּנוּ נָשִׁיר,הִמְנוֹן בִּנְיַן אַרְצֵנוּבִּמְקוֹם אֶתְמוֹליֵשׁ לָנוּ מָחָרוּבְעַד כָּל קִיר,בְּהֶנֵּף בִּנְיָנֵנוּעֲתִיד עַמֵּנוּ לָנוּ שָׂכָר.הָבוּ, הָבוּ לְבֵנִיםכְּפָר, מוֹשָׁב וָקֶרֶתשִׁירוּ זֶמֶר הַבּוֹנִיםשִׁיר בִּנְיָן וָמֶרֶץ. |
|
השיר "הבו לבנים" נכתב על ידי אלכסנדר פן בשנת 1928. זהו שירו השני של מרדכי זעירא, שאותו כתב לאחר מות יואל אנגל ולפני שעזב את תל אביב. חוקר הניגונים, משה צבי שטערען - המתמחה בניגוני חסידי ויז'ניץ העיר שהמנגינה הולחנה על ידי ר' קלמן זינגר שהיה בעל מנגן אצל האדמור רבי מנחם מנדל הגר (1885-1830) בעל הצמח צדיק, האדמו"ר הראשון בחסידות ויזניץ. אם כך על פי מקורות אלה מדובר בלחן חסידי שאומץ למילותיו של אלכסנדר פן "הבו לבנים" ויוחס בטעות למרדכי לזעירא. לדבריו, הלחן המקורי הכיל רק את שני החלקים הראשונים ואילו החלק השלישי התווסף על ידי האדמו"ר ר' חיים מאיר הגר (1887-1972) בשנת 1937-8. בצורתו החדשה, מבנה השיר השתנה כך שיתאים יותר למבנה של ניגון חסידי, ובמקום מבנה של שני חלקים החוזרים על עצמם, נוצר מבנה של א-ב-ג-ב, המאפיין ניגונים חסידיים רבים. באתר זמרשת נכתב כי השיר הושר לראשונה בנשף פורים של תאטרון האהל בשנת 1930 והופיע בדפוס בשנת 1932 בשירון של "השומר הצעיר" בלבוב (למברג). ; השיר של זעירא עובד לניגון חסידי, כנראה בברכת האדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר. כחלק מהעיבוד החסידים הוסיפו חלק שלישי שלא הופיע בלחן המקורי של זעירא. כמו כן, בצורתו החדשה, מבנה השיר השתנה כך שיתאים יותר למבנה של ניגון חסידי, ובמקום מבנה של שני חלקים החוזרים על עצמם, נוצר מבנה של א-ב-ג-ב, המאפיין ניגונים חסידיים רבים. זוהי דוגמא נדירה של אימוץ לחן "ציוני" בחצר חסידית (לרוב אנו עדים לתופעה ההפוכה, דהיינו, אימוץ לחנים חסידיים בקרב החלוצים). |
| כותר |
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע |
|---|---|
| בביצוע |
ברלין, משה; קרישבסקי, פסח; פישר, אברהם; ז'לובסקי, שלמה |
| מתוך |
[חתנה] |
| תאריך היצירה |
1974 |
| השותפים ביצירה |
זעירא, מרדכי 1905-1968 פן, אלכסנדר בן יוסף 1906-1972 (מחבר) ברלין, משה 1938- (נגן קלרינט, מבצע) קרישבסקי, פסח (נגן תופים, מבצע) פישר, אברהם 1935-2018 (נגן אקורדיון, מבצע) ז'לובסקי, שלמה (נגן קלרינט, מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
הוקלט בבית הכנסת "אהבת ישראל" בני ברק ב: 5.7.1974. |
| סוגה |
Nigunim,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim Horas |
| שפה |
heb |
| הערות |
מסורת: אשכנזים :מזרח-חסידים / בוקובינה - ויז'ניץ |
| מספר מדף |
Y 01746 |
| מספר מערכת |
990038429620205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "הבו לבנים" נכתב על ידי אלכסנדר פן בשנת 1928. זהו שירו השני של מרדכי זעירא, שאותו כתב לאחר מות יואל אנגל ולפני שעזב את תל אביב.
חוקר הניגונים, משה צבי שטערען - המתמחה בניגוני חסידי ויז'ניץ העיר שהמנגינה הולחנה על ידי ר' קלמן זינגר שהיה בעל מנגן אצל האדמור רבי מנחם מנדל הגר (1885-1830) בעל הצמח צדיק, האדמו"ר הראשון בחסידות ויזניץ. אם כך על פי מקורות אלה מדובר בלחן חסידי שאומץ למילותיו של אלכסנדר פן "הבו לבנים" ויוחס בטעות למרדכי לזעירא. לדבריו, הלחן המקורי הכיל רק את שני החלקים הראשונים ואילו החלק השלישי התווסף על ידי האדמו"ר ר' חיים מאיר הגר (1887-1972) בשנת 1937-8. בצורתו החדשה, מבנה השיר השתנה כך שיתאים יותר למבנה של ניגון חסידי, ובמקום מבנה של שני חלקים החוזרים על עצמם, נוצר מבנה של א-ב-ג-ב, המאפיין ניגונים חסידיים רבים.
באתר זמרשת נכתב כי השיר הושר לראשונה בנשף פורים של תאטרון האהל בשנת 1930 והופיע בדפוס בשנת 1932 בשירון של "השומר הצעיר" בלבוב (למברג).
השיר של זעירא עובד לניגון חסידי, כנראה בברכת האדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר. כחלק מהעיבוד החסידים הוסיפו חלק שלישי שלא הופיע בלחן המקורי של זעירא. כמו כן, בצורתו החדשה, מבנה השיר השתנה כך שיתאים יותר למבנה של ניגון חסידי, ובמקום מבנה של שני חלקים החוזרים על עצמם, נוצר מבנה של א-ב-ג-ב, המאפיין ניגונים חסידיים רבים. זוהי דוגמא נדירה של אימוץ לחן "ציוני" בחצר חסידית (לרוב אנו עדים לתופעה ההפוכה, דהיינו, אימוץ לחנים חסידיים בקרב החלוצים).
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
הבו לבנים
גולנד, יוסף
צ'רקסיה פריט 1
הבו לבנים
תזמורת הקיבוץ הארצי
הבו לבנים
תזמורת הקיבוץ הארצי
הבו לבנים
גולנד, יוסף
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
המקהלה לזמר עם
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
לבנון, אריה; מקהלת הקיבוץ הארצי
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
אלדמע, גיל; להקה עממית
הבו לבנים
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
טירנהים, ג'ילבר
הבו לבנים
מקהלת בית הספר לדוגמא על שם הנרייטה סולד (תל אביב)
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
מרכוס, אפרים; מקהלת בית הספר לדוגמא על שם הנרייטה סולד (תל אביב)
הבו לבנים
חבורת שירו שיר
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
בוהם, יוחנן; תזמורת קול ישראל
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
וינטרניץ, חנן; בוהם, יוחנן; חבורת שירו שיר; תזמורת קול ישראל
הבו לבנים
בוהם, יוחנן; חבורת שירו שיר; תזמורת קול ישראל
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
בוהם, יוחנן; תזמורת קול ישראל
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
בוהם, יוחנן; תזמורת קול ישראל
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
תזמורת קול ישראל
הבו לבנים
מקהלת הקיבוץ הארצי; תזמורת הקיבוץ הארצי
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
גבעון, אורי; מקהלת הקיבוץ הארצי
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
חבורת בית רוטשילד
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
שטראוס, בתיה; המקהלה לזמר עם
הבו לבנים
אנסמבל זמרי אונ' קורנל
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
חבורת בית רוטשילד
הבו לבנים
זמרשת, משתתפי האירוע
הבו לבנים
ילדי כפר-עציון
הבו לבנים אין פנאי לעמד אף רגע
חבורת שוהם
הבו לבנים
חבורת אפי נצר
