כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
יודוך רעיוני
עמר, רחמים; נר גאון, משה; מקהלת צעירי ציון | [תשס"ו]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יודוך רעיוני
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- יודוך רעיוני
- 1958 השותפים ביצירה:
- בן מנחם, רחמים (מלחין)
נגן שירים ברצף
-
01.
3:18יודוך רעיוני
-
02.
2:52סכה ולולב לעם סגלה
-
03.
3:26שבטי יה שבטי יה אמרו נא הללויה
נגן שירים ברצף
| יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי ה' רוֹעִי בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִייוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ כָּל מְלַאכְתֶּךָ אוֹמַר כִּי שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָוּמַעֲשִׂים עָשִׂיתָ אֵין לְבַלּוֹתֶךָ לִי בֶן אֲמָתֶךָ חִישׁ לְהַרְגִיעִישְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִיםחִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים אָרְחִי וְרִבְעִירְצֵה בִמְנוּחָתִי יוֹם זֶה יוֹם מְנוּחָה וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָהוְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִהְיוּ שַׁעֲשׁוּעִיאֵל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּוְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ מְהֵרָה עֲנֵנִּי אוֹרִי וְיִשְׁעִי |
|
"יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי" הוא פיוט לשבת שנכתב על ידי הרב ישראל נג'ארה, רב, פרשן ומגדולי המשוררים והפייטנים העבריים, בן המאה ה-16. הלחן נכתב על ידי רחמים עמר, מגדולי המלחינים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, בסביבות שנת 1951. עמר, שסגנונו המוזיקלי היה מורכב ממוזיקה יהודית-ספרדית, טורקית, יוונית וערבית, שילב ביצירותיו אלמנטים מודרניים שהושפעו מהמוזיקה הישראלית של אותם הימים, במטרה לחשוף את סגנון המוזיקה המזרחי לקהל רחב יותר, ולהתאימו לריקודי שמחות. לפיוט קיימים לחנים נוספים ורבים, חלקם שנכתבו בעשרות השנים האחרונות וחלקם שהשתמרו בקהילות יהודיות שונות ובפרט אצל קהילות רומניוטיות, ספרד ועדות המזרח. כמו כן, מכיוון שקהילות רבות שימרו את הפיוט כחלק קבוע מתפילות השבת שלהן, קיים הבדל גם בשיבוצו של הפיוט לאורך השבת. כך למשל, בקהילות מרוקאיות שרים את הפיוט רק פעם בשנה (במסגרת "שירת הבקשות" של פרשת בא) ובקהילות חאלב הוא מושר בכל שבת לפני תפילת שחרית. |
| כותר |
יודוך רעיוני |
|---|---|
| בביצוע |
בן מנחם, רחמים; מקהלת נעים זמירות ישראל |
| מתוך |
יודוך רעיוני |
| תאריך היצירה |
1958 |
| השותפים ביצירה |
בן מנחם, רחמים (מלחין, מנצח, מבצע) מקהלת נעים זמירות ישראל (זמר, מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 19.11.1958 |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Sephardi Piyyutim |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:18 |
| הערות |
מסורת: ספרדים |
| מספר מדף |
K-06264-01-A-01 |
| מספר מערכת |
990037691760205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי" הוא פיוט לשבת שנכתב על ידי הרב ישראל נג'ארה, רב, פרשן ומגדולי המשוררים והפייטנים העבריים, בן המאה ה-16.
הלחן נכתב על ידי רחמים עמר, מגדולי המלחינים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, בסביבות שנת 1951. עמר, שסגנונו המוזיקלי היה מורכב ממוזיקה יהודית-ספרדית, טורקית, יוונית וערבית, שילב ביצירותיו אלמנטים מודרניים שהושפעו מהמוזיקה הישראלית של אותם הימים, במטרה לחשוף את סגנון המוזיקה המזרחי לקהל רחב יותר, ולהתאימו לריקודי שמחות.
לפיוט קיימים לחנים נוספים ורבים, חלקם שנכתבו בעשרות השנים האחרונות וחלקם שהשתמרו בקהילות יהודיות שונות ובפרט אצל קהילות רומניוטיות, ספרד ועדות המזרח. כמו כן, מכיוון שקהילות רבות שימרו את הפיוט כחלק קבוע מתפילות השבת שלהן, קיים הבדל גם בשיבוצו של הפיוט לאורך השבת. כך למשל, בקהילות מרוקאיות שרים את הפיוט רק פעם בשנה (במסגרת "שירת הבקשות" של פרשת בא) ובקהילות חאלב הוא מושר בכל שבת לפני תפילת שחרית.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
יודוך רעיוני
עמר, רחמים; נר גאון, משה; מקהלת צעירי ציון
יודוך רעיוני
רחמים עמר ולהקתו
יודוך רעיוני
אלישע, יצחק; בן ישראל, יוסף; להקת ירושלים
יודוך רעיוני
עמר, רחמים; אלישע, יצחק
