כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
קוגל, שלמה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אל יבנה הגלילה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- פרקי נגינה לאקורדיון
- 1953 השותפים ביצירה:
- וייל, אפרים (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
1:39רקוד על הדשא
-
02.
1:23רקוד מהנפת העמר
-
03.
1:19ערב שח על פי הבאר
-
04.
1:14אל יבנה הגלילה
-
05.
1:19יש לי גן ובאר יש לי
נגן שירים ברצף
| אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן,אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן,בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן! אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה,אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה,בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה! |
| מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי. |
| כותר |
אל יבנה הגלילה |
|---|---|
| בביצוע |
וייל, אפרים |
| מתוך |
פרקי נגינה לאקורדיון |
| תאריך היצירה |
1953 |
| השותפים ביצירה |
וייל, אפרים 1926-2011 (מעבד מוזיקלי, מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 17.2.1953 |
| סוגה |
Horas |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:14 |
| הערות |
מתוך: "פרקי נגינה לאקורדיון". ביצוע כלי. |
| הערת משתתפים |
אפרים וייל, נגן אקורדיון. |
| מספר מדף |
K-02132-01-B-04 |
| מספר מערכת |
990037040080205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
קוגל, שלמה
אל יבנה הגליל
וינבר, ח.; מקהלת קול ציון לגולה
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
אל יבנה הגליל
רזניק, הימן; Halevi Choral Society
אל יבנה הגליל
תזמורת הבידור של קול ישראל
אל יבנה הגליל
קדמן, גורית
אל יבנה הגליל
שלזינגר, חנן; תזמורת קול ישראל
אל יבנה הגליל
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
מקהלת קול ציון לגולה
אל יבנה הגליל
וינבר, נחמיה; מקהלת קול ציון לגולה
אל יבנה הגליל
לוסטיג, משה; פירון, טובה
אל יבנה הגליל
וינבר, נחמיה; מקהלת קול ציון לגולה
אל יבנה הגליל
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
חבורת רננים
אל יבנה הגליל
חבורת רננים; חמישיית גלבוע
אל יבנה הגליל
קרזן, יהודית ה.; Halevi Choral Society
אל יבנה הגליל
סבו במחול (להקה)
אל יבנה הגליל
חבורת רננים
