כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
לג בעומר
גלוסקא, אופירה | [2008]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
לג בעמר לג בעמר חג שמח חג בהיר
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
- 1957 השותפים ביצירה:
- ולבה, יואל (מלחין);
- בוהם, יוחנן (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
2:36אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
-
02.
2:15בר יוחאי
-
03.
2:34לג בעמר לג בעמר חג שמח חג בהיר
נגן שירים ברצף
| לַ"ג בָּעֹמֶר, לַ"ג בָּעֹמֶרחַג שָׂמֵחַ, חַג בָּהִירצְאוּ מֵעִיר אֶל הַיַּעַרלַשָּׂדֶה וְאֶל הַנִּיר.מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶשֶׁת חֵץמַטָּרָה לוֹ גֶּזַע עֵץ.חוּשׁ יָחוּשׁ לָבוֹא כָּל בֵּן,אֶת הַקֶּשֶׁת לְכוֹנֵן.חַת -שְׁתַּיִם פִּיף וּפָף!מָחֲאוּ נָא כַּף אֶל כַּף!ל"ג בָּעֹמֶר, ל"ג בָּעֹמֶרחַג שָׂמֵחַ, חַג בָּהִירכָּל בַּת-חַיִל בְּשׁוּרָהתּוֹסִיף שֶׁמֶן לַמְּדוּרָהוְכֻלָּנוּ נְמַהֵראֶת הָאֵשׁ לְעוֹרֵר.עוּרִי, עוּרִי, עוּרִי אֵשׁעוֹד עֵצִים לָךְ נְקוֹשֵׁשׁ,פֹּה סְבִיבֵךְ נְחוֹלֵלכָּל הַלַּיְלָה, כָּל הַלֵּיל! |
|
השיר בלחן זה פורסם בספר של יואל ולבה, "שירים לילדים", תל אביב, 1947. קיים לחן נוסף של מנשה רבינא שפורסם בשנת 1933. ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. |
| כותר |
לג בעמר לג בעמר חג שמח חג בהיר |
|---|---|
| בביצוע |
בוהם, יוחנן; להקת רון עמי |
| מתוך |
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל |
| תאריך היצירה |
1957 |
| השותפים ביצירה |
ולבה, יואל 1898-1982 (מלחין) בוהם, יוחנן 1914-1986 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) להקת רון עמי (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 16.9.1957 |
| סוגה |
Children's songs |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:34 |
| הערות |
ביצוע כלי. |
| מספר מדף |
K-01861-01-B-03 |
| מספר מערכת |
990036963610205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר בלחן זה פורסם בספר של יואל ולבה, "שירים לילדים", תל אביב, 1947. קיים לחן נוסף של מנשה רבינא שפורסם בשנת 1933.
ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
לג בעומר
גלוסקא, אופירה
לג בעמר לג בעמר חג שמח חג בהיר
בוהם, יוחנן; להקת רון עמי
