ערבב את הטיח אחמד
בנאי, אהוד | [2006]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ערבב את הטיח אחמד
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- אהוד בנאי והפליטים
- חולון : אן אמ סי
- 1987 השותפים ביצירה:
- בנאי, אהוד (מלחין, מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
5:58עבודה שחורה
-
02.
4:06זמנך עבר
-
03.
3:11דם
-
04.
5:04עיר מקלט
-
05.
3:25ממשיך לנסוע
-
06.
5:58מלנכולי
-
07.
5:03ערבב את הטיח אחמד
-
08.
2:31מרקוסטאן
-
09.
5:16עגל הזהב
-
10.
3:13פועל במה
נגן שירים ברצף
| חמש בבוקר בעזהעדיין קר, אני עייףנכנס אל תוך האוטו של נבילונרדם אצלו על הכתףבדרך שוב המחסומיםאומרים: עצור! תעודותעוד שעה זאת תל-אביבוזה עוד יום אחד, רק לעבודערבב את הטיח, אחמדערבב את הטיחבהפסקת הצהרייםמהפיגום אפשר לראותמי יבנה, יבנה ביתמי יבנה אם לא אנחנו נעבוד?טיח על הקיראבק על העיראני מכיר את השירתמיד אותו השירערבב את הטיח, אחמדערבב את הטיח |
|
"ערבב את הטיח" (נקרא גם "ערבב את הטיח, אחמד") הוא פזמון שהוקלט לראשונה עבור אלבום הבכורה של המוזיקאי והיוצר אהוד בנאי שיצא בשנת 1987 ונקרא "אהוד בנאי והפליטים". אהוד בנאי, בן משפחת היוצרים הירושלמית הוותיקה, חיפש את דרכו לכניסה למוזיקה הישראלית בשנות השמונים. בשנת 1985 איגד בנאי סביבו מוזיקאים יוצאי להקות הפאנק של שנות השמונים תחת השם "הפליטים" והחל לעבוד איתם על חומרים לאלבומו הראשון שיצא כשנתיים לאחר מכן. "ערבב את הטיח" נכתב כשיר סיפור על פועל ערבי המגיע בכל יום מעזה לתל אביב כדי לעבוד בבניין כשהוא עובר בדרך במחסומים ונחשף לעליבותה של המציאות הישראלית. בבית השני של השיר כותב בנאי "בהפסקת הצהרים, מהפיגום אפשר לראות, מי יבנה, יבנה בית, מי יבנה אם לא אנחנו נעבוד" ברפרנס לשיר "מי יבנה בית" של לוין קיפניס ונחום נרדי, שנחשב לסמל החלוציות הישראלית, ומנוגד לעידן בו פועלים ערבים הם אלו שבונים את תל אביב. בשנת 2004 ביצעה להקת "הבילויים" חידוש לשיר בתוכנית "הבמה המרכזית" בערוץ 24. בשנת 2017, במלאת 30 שנים לצאת האלבום, אמר בנאי על השיר בראיון לאתר YNET כי "אני לא חושב שמישהו יכול לבוא ולהתווכח איתי על השיר הזה, אפילו אם יש לו דעות פוליטיות שונות משלי. אני רק מנסה להאיר את אחמד כבן אדם, לא כאויב, מישהו שיש לו את הזכות לקום בבוקר ולחיות כמו בן אדם". |
|
"אהוד בנאי והפליטים" הוא אלבום הבכורה של הזמר והיוצר אהוד בנאי יחד עם חבורת נגנים שהתגבשה סביבו ונקראה "הפליטים". האלבום הוקלט במשך כשנתיים (1985-1987) ויצא לאור ב-27 בנובמבר 1987 בחברת התקליטים CBS ובהפקתו המוזיקלית של המוזיקאי יוסי אלפנט. בדירוגים שונים אלבום זה נחשב לאחר הגדולים במוזיקה הישראלית. לאחר שחזר מנדודיו ברחבי אירופה חזר אהוד בנאי לארץ והתיישב במושבה ראש פינה בגליל ועבד שם כפועל בניין. שירו הראשון שנשלח לתחנות הרדיו כסינגל, "א יידישע רסטהמן" (שיצא יותר מאוחר באלבומו "טיפ טיפה") לא זכה כלל להשמעות אבל משך את תשומת ליבו של הזמר זוהר ארגוב שתכנן לשתף את בנאי כנגן שלו, אך לאחר חזרתו מארצות הברית הנושא ירד מהפרק. על רקע ההצלחה הגדולה לה זכו בני דודיו של בנאי (יובל ומאיר), אהוד איגד קבוצת נגנים יוצאי להקות פאנק משנות השמונים והחל להופיע איתם תחת השם "הפליטים". חברי ההרכב היו המתופף ז'אן ז'אק גולדברג, הבסיסט גיל סמטנה, הנשפן נועם זייד-הלוי והגיטריסט יוסי אלפנט. בסדרה התיעודית "סוף עונת התפוזים – סיפורו של הרוק הישראלי" סיפר בנאי על הפריצה שלו לבסוף עם השיר "עיר מקלט": "הגעתי שם לגלי צה"ל ומישהי אמרה לי: "שים את זה פה". יצאתי ועמדתי שם ברחוב, אמרתי: אולי יעבור קוטנר שאני אוכל לזרוק לו איזו מילה. ואז פתאום שמעתי את השיר מתוך הבניין. מישהו שמע אותו. וכשהשיר נגמר אותו אדם נתן שאגה: 'עיר מקלט'. הרגשתי שזה כאילו בשבילי". לאחר הראיון גילה לו המראיין יואב קוטנר כי הוא זה ששמע את "עיר מקלט" באותו היום בתחנה. אחרי ההצלחה הגדולה של "עיר מקלט" גם הסינגלים שבאו אחריו זכו להצלחה, ביניהם גם "עגל הזהב" שנכתב בהשראת סיפור עגל הזהב מהתורה. ההשפעות של התנ"ך על כתיבתו של בנאי הופיעו גם בשיר "עיר מקלט" שמתאר את מנוסתו של רוצח בשוגג. עוד בלט באלבום הדגש של בנאי על נושאים חברתיים, משילובם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית ("עבודה שחורה") ועד לקשיי הפועלים הפלסטיניים בישראל ("ערבב את הטיח"). |
| כותר |
ערבב את הטיח אחמד |
|---|---|
| בביצוע |
בנאי, אהוד |
| מתוך |
אהוד בנאי והפליטים |
| חברת התקליטים |
חולון : אן אמ סי |
| תאריך היצירה |
1987 |
| השותפים ביצירה |
בנאי, אהוד 1953- (מלחין, מחבר, מבצע)
|
| שפה |
heb |
| משך |
00:05:03 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
| מספר מדף |
CD/00082 |
| מספר מערכת |
990036629030205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"ערבב את הטיח" (נקרא גם "ערבב את הטיח, אחמד") הוא פזמון שהוקלט לראשונה עבור אלבום הבכורה של המוזיקאי והיוצר אהוד בנאי שיצא בשנת 1987 ונקרא "אהוד בנאי והפליטים". אהוד בנאי, בן משפחת היוצרים הירושלמית הוותיקה, חיפש את דרכו לכניסה למוזיקה הישראלית בשנות השמונים. בשנת 1985 איגד בנאי סביבו מוזיקאים יוצאי להקות הפאנק של שנות השמונים תחת השם "הפליטים" והחל לעבוד איתם על חומרים לאלבומו הראשון שיצא כשנתיים לאחר מכן.
"ערבב את הטיח" נכתב כשיר סיפור על פועל ערבי המגיע בכל יום מעזה לתל אביב כדי לעבוד בבניין כשהוא עובר בדרך במחסומים ונחשף לעליבותה של המציאות הישראלית. בבית השני של השיר כותב בנאי "בהפסקת הצהרים, מהפיגום אפשר לראות, מי יבנה, יבנה בית, מי יבנה אם לא אנחנו נעבוד" ברפרנס לשיר "מי יבנה בית" של לוין קיפניס ונחום נרדי, שנחשב לסמל החלוציות הישראלית, ומנוגד לעידן בו פועלים ערבים הם אלו שבונים את תל אביב.
בשנת 2004 ביצעה להקת "הבילויים" חידוש לשיר בתוכנית "הבמה המרכזית" בערוץ 24. בשנת 2017, במלאת 30 שנים לצאת האלבום, אמר בנאי על השיר בראיון לאתר YNET כי "אני לא חושב שמישהו יכול לבוא ולהתווכח איתי על השיר הזה, אפילו אם יש לו דעות פוליטיות שונות משלי. אני רק מנסה להאיר את אחמד כבן אדם, לא כאויב, מישהו שיש לו את הזכות לקום בבוקר ולחיות כמו בן אדם".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
ערבב את הטיח אחמד
בנאי, אהוד
ערבב את הטיח אחמד
גלבוע, דני
ערבב את הטיח אחמד
בנאי, אהוד
ערבב את הטיח אחמד
בנאי, אהוד
