כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
עבודה שחורה
עשב בר (להקה) | [2000]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
עבודה שחורה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- אהוד בנאי והפליטים
- חולון : אן אמ סי
- 1987 השותפים ביצירה:
- בנאי, אהוד (מלחין, מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
5:58עבודה שחורה
-
02.
4:06זמנך עבר
-
03.
3:11דם
-
04.
5:04עיר מקלט
-
05.
3:25ממשיך לנסוע
-
06.
5:58מלנכולי
-
07.
5:03ערבב את הטיח אחמד
-
08.
2:31מרקוסטאן
-
09.
5:16עגל הזהב
-
10.
3:13פועל במה
נגן שירים ברצף
| האחים כהי העור שבאים מאתיופיהמביאים איתם מסורת מופלאה ועתיקההבנים האובדים אחרי תלאות הדרךמגלים לאט-לאט את הארץ הרחוקההם שנים חלמו עליה ועכשיו זו המציאותכשאומרים להם לטבול לשטוף את התמימותואני בעיניהם ראיתי איזה אורמי ידע אם אברהם לא היה שחורהאחים כהי העור במרכז קליטה בטבריהמנסים לקלוט ולהיקלט וזה לא קלמאצל המדורה מעבר להרי החושךאל הרחוב המקומי, הדיגיטלי, המבולבלהם שנים חלמו על בית ועכשיו זו המציאותגם בבית זה קורה נמשכת הגלותואני בעיניהם ראיתי איזה אורמי ידע אם אברהם לא היה שחורהאחים כהי העור יחפים בצד הדרךמוליכים את עלבונם ברגל אל העירהם עומדים מול הבניין הם עומדים מול לב של אבןמחכים שתיפתח הדלת מבפניםהם היו נאמנים, כן, הם חיכו לה לבשורהועכשיו מה שנשאר זו עבודה שחורה |
| השיר יצא לאור בשנת 1987 במסגרת אלבום הבכורה של אהוד בנאי והפליטים. השיר נכתב לאור מצבה של עדת יהודי אתיופיה בישראל בשנות ה-80, ובמיוחד לאור הספק שהטיל הממסד הרבני ביהדותם של העולים מאתיופיה. כנגד ספק זה, מדגיש בנאי בשירו את הקשר בין חלקי העם היהודי: "האחים כהי העור". המשפט "מי ידע אם אברהם לא היה שחור", הפך למשפט מפורסם שמשמש רבים לציון שייכותם של עדת יהודי אתיופיה לכלל ישראל, ולתפיסת המסורת היהודית האתיופית ככזו המשמרת מנהגי יהדות קדומים, שעל-פי מסורות מסויימות מגיעים עד לימי שלמה המלך. לאור זאת, השיר מבכה על עניותה של החברה הישראלית שבמקום להוקיר ולכבד את המסורת היהודית העתיקה בדמותם של יהודי אתיופיה, היא בוחרת דווקא לזלזל בה ולהדחיקה. |
|
"אהוד בנאי והפליטים" הוא אלבום הבכורה של הזמר והיוצר אהוד בנאי יחד עם חבורת נגנים שהתגבשה סביבו ונקראה "הפליטים". האלבום הוקלט במשך כשנתיים (1985-1987) ויצא לאור ב-27 בנובמבר 1987 בחברת התקליטים CBS ובהפקתו המוזיקלית של המוזיקאי יוסי אלפנט. בדירוגים שונים אלבום זה נחשב לאחר הגדולים במוזיקה הישראלית. לאחר שחזר מנדודיו ברחבי אירופה חזר אהוד בנאי לארץ והתיישב במושבה ראש פינה בגליל ועבד שם כפועל בניין. שירו הראשון שנשלח לתחנות הרדיו כסינגל, "א יידישע רסטהמן" (שיצא יותר מאוחר באלבומו "טיפ טיפה") לא זכה כלל להשמעות אבל משך את תשומת ליבו של הזמר זוהר ארגוב שתכנן לשתף את בנאי כנגן שלו, אך לאחר חזרתו מארצות הברית הנושא ירד מהפרק. על רקע ההצלחה הגדולה לה זכו בני דודיו של בנאי (יובל ומאיר), אהוד איגד קבוצת נגנים יוצאי להקות פאנק משנות השמונים והחל להופיע איתם תחת השם "הפליטים". חברי ההרכב היו המתופף ז'אן ז'אק גולדברג, הבסיסט גיל סמטנה, הנשפן נועם זייד-הלוי והגיטריסט יוסי אלפנט. בסדרה התיעודית "סוף עונת התפוזים – סיפורו של הרוק הישראלי" סיפר בנאי על הפריצה שלו לבסוף עם השיר "עיר מקלט": "הגעתי שם לגלי צה"ל ומישהי אמרה לי: "שים את זה פה". יצאתי ועמדתי שם ברחוב, אמרתי: אולי יעבור קוטנר שאני אוכל לזרוק לו איזו מילה. ואז פתאום שמעתי את השיר מתוך הבניין. מישהו שמע אותו. וכשהשיר נגמר אותו אדם נתן שאגה: 'עיר מקלט'. הרגשתי שזה כאילו בשבילי". לאחר הראיון גילה לו המראיין יואב קוטנר כי הוא זה ששמע את "עיר מקלט" באותו היום בתחנה. אחרי ההצלחה הגדולה של "עיר מקלט" גם הסינגלים שבאו אחריו זכו להצלחה, ביניהם גם "עגל הזהב" שנכתב בהשראת סיפור עגל הזהב מהתורה. ההשפעות של התנ"ך על כתיבתו של בנאי הופיעו גם בשיר "עיר מקלט" שמתאר את מנוסתו של רוצח בשוגג. עוד בלט באלבום הדגש של בנאי על נושאים חברתיים, משילובם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית ("עבודה שחורה") ועד לקשיי הפועלים הפלסטיניים בישראל ("ערבב את הטיח"). |
| כותר |
עבודה שחורה |
|---|---|
| בביצוע |
בנאי, אהוד |
| מתוך |
אהוד בנאי והפליטים |
| חברת התקליטים |
חולון : אן אמ סי |
| תאריך היצירה |
1987 |
| השותפים ביצירה |
בנאי, אהוד 1953- (מלחין, מחבר, מבצע) |
| שפה |
heb |
| משך |
00:05:58 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
| מספר מדף |
CD/00082 |
| מספר מערכת |
990036628970205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר יצא לאור בשנת 1987 במסגרת אלבום הבכורה של אהוד בנאי והפליטים. השיר נכתב לאור מצבה של עדת יהודי אתיופיה בישראל בשנות ה-80, ובמיוחד לאור הספק שהטיל הממסד הרבני ביהדותם של העולים מאתיופיה. כנגד ספק זה, מדגיש בנאי בשירו את הקשר בין חלקי העם היהודי: "האחים כהי העור". המשפט "מי ידע אם אברהם לא היה שחור", הפך למשפט מפורסם שמשמש רבים לציון שייכותם של עדת יהודי אתיופיה לכלל ישראל, ולתפיסת המסורת היהודית האתיופית ככזו המשמרת מנהגי יהדות קדומים, שעל-פי מסורות מסויימות מגיעים עד לימי שלמה המלך. לאור זאת, השיר מבכה על עניותה של החברה הישראלית שבמקום להוקיר ולכבד את המסורת היהודית העתיקה בדמותם של יהודי אתיופיה, היא בוחרת דווקא לזלזל בה ולהדחיקה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
עבודה שחורה
עשב בר (להקה)
עבודה שחורה
בנאי, אהוד
עבודה שחורה
סלמון, סול
עבודה שחורה
בנאי, אהוד
עבודה שחורה
בנאי, אהוד
עבודה שחורה
בנאי, אהוד; רייס, עמי
