שיר שמח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- New Israeli, Sephardic and other songs
- [Brooklyn, N.Y.] : Ahi Ezer Records
- [196-] השותפים ביצירה:
- זעירא, מרדכי (מלחין);
- אורלנד, יעקב (מחבר)
-
שמירהשמורנשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
- חלק 1
-
01.
הללויה שירו להשם
-
02.
מרש החיל העברי
-
03.
ירושלים של זהב
-
04.
שיר לנגב
-
05.
ונתתי רוחי בכם וחייתם
-
06.
יום הלדת המדינה
-
07.
שארם א שייך
-
08.
שיר שמח
-
10.
ברוך אל עליון אשר נתן מנוחה
-
11.
יום זה מכובד מכל ימים
-
12.
המבדיל בין קדש לחול חטאתינו ימחול
-
13.
נצח ישראל לא ישקר
-
01.
וקרב פזורינו מבין הגוים
-
02.
סימן טוב ומזל טוב
-
03.
רוממו השם אלהינו והשתחוו להר קדשו
-
04.
הטוב כי לא כלו רחמיך
-
05.
עבדו את השם בשמחה באו לפניו ברננה
-
06.
נרותי הזעירים מה רבו הספורים
-
07.
חנכה חנכה חג יפה כל כך
-
08.
חג פורים חג פורים אין כחג זה חברים
-
11.
כי מציון תצא תורה
-
12.
אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה
-
13.
עוד ישמע בערי יהודה
- חלק 2
-
09.
יה רבון עולם
-
09.
והיא שעמדה
-
10.
סלינו על כתפינו ראשינו עטורים
-
14.
עם ישראל חי
נגן שירים ברצף
אִם גַּם רֹאשֵׁנוּ שָׁח וְעֶצֶב סוֹבְבָנוּ -הָבָה וְנִתְלַקַּח מִן הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּנוּ. הַי, הַי,הָבָה וְנִתְמַלֵּאשִׂמְחָה, שִׂמְחָה כִּמְלֹא הָעַיִן,הַי, הַי,שִׁירוּ עֲלֵה, עֲלֵהעֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִן!עֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִן!הַי, הַי... עֲלֵה וּבְעַר כָּאֵשׁ וְהַדְלִיקֵנוּ כֹּחַ! אֲבוֹי לַמִּתְיָאֵשׁ, הַלַּיְלָה יֵשׁ לִשְׂמֹחַ! הַי, הַי, הַלַּיְלָה יִגָּאֵל כָּל מִי, כָּל מִי שֶׁנְּשָׁמָה בּוֹ, הַי, הַי, כָּל אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל - נִיצוֹץ שֶׁל נֶחָמָה בּוֹ! נִיצוֹץ שֶׁל נֶחָמָה בּוֹ! הַי, הַי... |
השיר נכתב בנשף פורים שנערך בעיצומה של תקופת המסתננים (הפידאיון) באמצע שנות ה-50, כאשר מצב הרוח של היישוב היה קשה במיוחד. משה שרת, שר החוץ דאז, שנכח בנשף שהתקיים במועדון מפא"י, פנה ליעקב אורלנד ומרדכי זעירא שהיו במקום וביקש מהם לכתוב יחד שיר שמח לכבוד החג. השיר ששילב בין העצב והשמחה, נכתב עוד באותו ערב ושרת עצמו שר אותו מדף טיוטה לפני הקהל שהורכב מסופרים ואומנים, צמרת הבוהמה התל אביבית של אותם ימים. -- מתוך גדלנו יחד: אוסף היובל של ישראל, 1998. ; שיר זה הוא הורה, צורה ריקודית- מוסיקלית שמקורה בריקוד ממסורת הכליזמר היהודי הנקרא "פריילכס". ההורה הגיעה לארץ עם החלוצים והפכה לחלק מרכזי ברפרטואר ששרו בני העלייה השנייה והשלישית כשהם רקדו יחד במעגל. עם הזמן נכתבו מילים עבריות חדשות לריקודים אלה ומאוחר יותר הולחנו שירי הורה שהיו בעלי מאפיינים מוסיקליים דומים (סינקופות רבות ומנעד רחב).ההורה מסמלת ארצישראליות חלוצית ולכן היתה נפוצה מאוד וזכתה לפארודיות רבות. |
כותר |
שיר שמח |
---|---|
כותרים נוספים |
אתחלתא: אם גם ראשנו שח ועצב סובבנו [ביצוע מוקלט] |
בביצוע |
הס, יעקב; מקהלת אחי עזר |
מתוך |
New Israeli, Sephardic and other songs |
חברת התקליטים |
[Brooklyn, N.Y.] : Ahi Ezer Records |
תאריך היצירה |
[196-] |
השותפים ביצירה |
זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין)
אורלנד, יעקב 1914-2002 (מחבר) הס, יעקב (מנצח, מבצע) מקהלת אחי עזר (מבצע) |
סוגה |
Songs, Hebrew Dance music |
שפה |
heb |
הערות |
From "the Jacob Michael collection of Jewish music". |
מספר מדף |
JMR 0045 |
מספר מערכת |
990032562050205171 |
תצוגת MARC
אודות
-
השיר נכתב בנשף פורים שנערך בעיצומה של תקופת המסתננים (הפידאיון) באמצע שנות ה-50, כאשר מצב הרוח של היישוב היה קשה במיוחד. משה שרת, שר החוץ דאז, שנכח בנשף שהתקיים במועדון מפא"י, פנה ליעקב אורלנד ומרדכי זעירא שהיו במקום וביקש מהם לכתוב יחד שיר שמח לכבוד החג. השיר ששילב בין העצב והשמחה, נכתב עוד באותו ערב ושרת עצמו שר אותו מדף טיוטה לפני הקהל שהורכב מסופרים ואומנים, צמרת הבוהמה התל אביבית של אותם ימים. -- מתוך גדלנו יחד: אוסף היובל של ישראל, 1998.
שיר זה הוא הורה, צורה ריקודית- מוסיקלית שמקורה בריקוד ממסורת הכליזמר היהודי הנקרא "פריילכס". ההורה הגיעה לארץ עם החלוצים והפכה לחלק מרכזי ברפרטואר ששרו בני העלייה השנייה והשלישית כשהם רקדו יחד במעגל. עם הזמן נכתבו מילים עבריות חדשות לריקודים אלה ומאוחר יותר הולחנו שירי הורה שהיו בעלי מאפיינים מוסיקליים דומים (סינקופות רבות ומנעד רחב).ההורה מסמלת ארצישראליות חלוצית ולכן היתה נפוצה מאוד וזכתה לפארודיות רבות.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?