audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

שיר ההודיה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • חלק 1
  • 01.
    אנחנו שרים לך
  • 02.
    שיר ההודיה
  • 03.
    דונם פה ודונם שם
  • 04.
    אדמה
  • 05.
    עבודה
  • 06.
    כפרי
  • 07.
    שיר למולדת
  • 08.
    עמק
  • 09.
    התזכור
  • 10.
    ארצנו הקטנטונת
  • 11.
    כחול ים המים
  • חלק 2
  • 01.
    הליכה לקיסריה
  • 02.
    איזה פלא
  • 03.
    שיר ערב
  • 04.
    תכול המטפחת
  • 05.
    למה עזבתיני
  • 06.
    טאנגו כפר סבא
  • 07.
    מחרוזת שירי תנועות-נוער: דוגית, רוח מבדרת, לבלבו, חיוך
  • 08.
    לא נותקה עוד השלשלת
  • 09.
    רד הלילה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שיר ההודיה
מתוך אנחנו שרים לך
חברת התקליטים רמת גן : הד ארצי
תאריך היצירה [1975]
השותפים ביצירה זעירא, מרדכי 1905-1968 (מלחין, מחבר)
סוגה Songs, Hebrew
שפה heb
מספר מערכת 997009938490905171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • משירי מלחמת העולם השנייה. מרדכי זעירא התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ושירת בבריגדה (החטיבה היהודית הלוחמת - החי"ל). השיר נכתב ב-1942, תוך כדי נסיעה של מרדכי זעירא ברכבת, שהובילה את חיילי הבריגדה מארץ ישראל לקהיר. שורת הפתיחה נכתבה בהשראת השקדיות הפורחות בצדי הדרך, ומאז מתקשר השיר הזה גם עם ט"ו בשבט. על נייר התווים של השיר, ששלח זעירא לרעייתו, כתוב: 19.2.45, קהיר.

    במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?