כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
קשתנו על שכמנו
מקהלת קול ישראל |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
קשתנו על שכמנו דגלנו רם ביד
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1961 השותפים ביצירה:
- מערבי, דוד (מלחין);
- למפל, מקס (מעבד מוזיקלי);
- קיפניס, לוין (מחבר)
| קַשְׁתֵּנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ,דִּגְלֵנוּ רָם בַּיָּד.לַיַּעַר חֲבִיבֵנוּנֵלֵךְ גָּדוֹל וָקָט. - הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!קַשְׁתֵּנוּ חִישׁ נִמְשֹׁכָה,נִזְרֹק לְמַעְלָה חֵץ;שֻׁלְחָן יָפֶה נַעֲרֹכָהבַּדֶּשֶׁא תַּחַת עֵץ. - הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!תֹּאכַל צִפּוֹר אִתָּנוּ,יִשְׁתֶּה גַּם פֶּרַח חֵן;חַג לַ"ג בָּעֹמֶר לָנוּ,שִׂמְחָה לְבַת וּלְבֵן. - הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר! |
|
השיר נכתב בשנת תרפ"א (1920-1921), פורסם בספר "מחרזת", פרנקפורט, 1923. ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. |
| כותרים נוספים |
פזמון: היום ל"ג בעומר היום [ביצוע מוקלט] יום ל"ג בעומר היום [ביצוע מוקלט] |
|---|---|
| בביצוע |
רוט, לדיסלב; מקהלת קול ישראל |
| תאריך היצירה |
1961 |
| השותפים ביצירה |
מערבי, דוד 1896-1945 (מלחין) למפל, מקס 1900-1987 (מעבד מוזיקלי) קיפניס, לוין 1894-1990 (מחבר) רוט, לדיסלב (מבצע) מקהלת קול ישראל (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
27/4/1961 ירושלים. |
| סוגה |
Songs, Hebrew Children's songs |
| שפה |
heb |
| הערות |
אתחלתא משמשת ככותר המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. |
| הערת משתתפים |
מקהלת ק"י - לדיסלב רוט. |
| מספר מדף |
MCD-0064 - 07 |
| מספר מערכת |
990027248720205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר נכתב בשנת תרפ"א (1920-1921), פורסם בספר "מחרזת", פרנקפורט, 1923.
ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
קשתנו על שכמנו
מקהלת קול ישראל
קשתנו על שכמנו דגלנו רם ביד
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
קשתנו על שכמנו
קשתנו על שכמנו
בן דוד, יוריק
קשתנו על שכמנו
בן דוד, יוריק
קשתנו על שכמנו
קשתנו על שכמנו
שביט, ציפי
קשתנו על שכמנו
ירקוני, יפה
קשתנו על שכמנו
עמיהוד, דליה
קשתנו על שכמנו דגלנו רם ביד
אביגל, מרים
קשתנו על שכמנו
בן דוד, יוריק
קשתנו על שכמנו
זמרשת, משתתפי האירוע
קשתנו על שכמנו
ירקוני, יפה
