כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
קשתנו על שכמנו
מקהלת קול ישראל |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
קשתנו על שכמנו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- 12 ממיטב שירי ל"ג בעומר-שבועות
- תל אביב : ישרדיסק
- [1975 בערך] השותפים ביצירה:
- מערבי, דוד (מלחין);
- קיפניס, לוין (מחבר)
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
- חלק 1
-
01.
קשתנו על שכמנו
-
02.
בר כוכבא
-
03.
אש אש אש
-
04.
מדורת ל"ג בעומר
-
05.
חגיגת אביב
- חלק 2
-
01.
סלינו על כתפינו
-
02.
וחג שבועות תעשה לך
-
03.
ארץ זבת חלב
-
04.
בכורים ראשית הפרי
-
05.
כשקבלו את התורה
-
06.
שבלת בשדה
-
07.
מלאו אסמינו בר
נגן שירים ברצף
| קַשְׁתֵּנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ,דִּגְלֵנוּ רָם בַּיָּד.לַיַּעַר חֲבִיבֵנוּנֵלֵךְ גָּדוֹל וָקָט. - הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!קַשְׁתֵּנוּ חִישׁ נִמְשֹׁכָה,נִזְרֹק לְמַעְלָה חֵץ;שֻׁלְחָן יָפֶה נַעֲרֹכָהבַּדֶּשֶׁא תַּחַת עֵץ. - הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!תֹּאכַל צִפּוֹר אִתָּנוּ,יִשְׁתֶּה גַּם פֶּרַח חֵן;חַג לַ"ג בָּעֹמֶר לָנוּ,שִׂמְחָה לְבַת וּלְבֵן. - הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר!הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר! |
|
השיר נכתב בשנת תרפ"א (1920-1921), פורסם בספר "מחרזת", פרנקפורט, 1923. ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. |
| כותר |
קשתנו על שכמנו |
|---|---|
| מתוך |
12 ממיטב שירי ל"ג בעומר-שבועות |
| חברת התקליטים |
תל אביב : ישרדיסק |
| תאריך היצירה |
[1975 בערך] |
| השותפים ביצירה |
מערבי, דוד 1896-1945 (מלחין) קיפניס, לוין 1894-1990 (מחבר) |
| סוגה |
Children's songs |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997009938764305171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר נכתב בשנת תרפ"א (1920-1921), פורסם בספר "מחרזת", פרנקפורט, 1923.
ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
קשתנו על שכמנו
מקהלת קול ישראל
קשתנו על שכמנו דגלנו רם ביד
וינטרניץ, חנן; חסון, אליעזר; ירקוני, יפה; המקהלה הלבנה
קשתנו על שכמנו
בן דוד, יוריק
קשתנו על שכמנו
בן דוד, יוריק
קשתנו על שכמנו
קשתנו על שכמנו
שביט, ציפי
קשתנו על שכמנו
ירקוני, יפה
קשתנו על שכמנו
עמיהוד, דליה
קשתנו על שכמנו דגלנו רם ביד
אביגל, מרים
קשתנו על שכמנו דגלנו רם ביד
רוט, לדיסלב; מקהלת קול ישראל
קשתנו על שכמנו
בן דוד, יוריק
קשתנו על שכמנו
זמרשת, משתתפי האירוע
קשתנו על שכמנו
ירקוני, יפה
