כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
נגון שמחה
קוויאט, דוד בן אברהם אליעזר |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יש לנו תיש לתיש יש זקן
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 196? השותפים ביצירה:
- כהן, שמעון (מעבד מוזיקלי)
| יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,וְזָנָב לוֹ קָטָן.יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם -קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ;יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִםלִבְעֹט וְלִבְרֹחַ.אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ;לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן;בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּאגַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן.יֵשׁ עֵז לוֹ - זוּגָתוֹ,הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה;אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָהכָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא.לַתַּיִשׁ, לָעֵזבֵּן קָטָן - גְּדִי.יָפֶה הוּא וְחָבִיב,אוֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי. |
|
"יש לנו תיש" הוא אחד משירי הילדים המוכרים ביותר בישראל. השיר נכתב על ידי יצחק אלתרמן שפרסם אותו בחוברת בשם "משחקים פרבלים: שירים, משחקים ומחזיות לגני ילדים ולבתי ספר" שיצאה לאור לראשונה בווילנה ב-1913. הלחן הראשון חובר על ידי קנטור קרויץ בהשפעת שיר עם ממזרח אירופה. לתמליל הותאם לחן עממי אחר והוא המוכר היום. לאחר שהשיר נהיה מוכר, השתמשו בלחנו ובמילותיו לטובת כתיבת פארודיות ושירים היתוליים אחרים. לקראת מסיבת סיום של סמינר למורות ולגננות בשנות השלושים נכתבה הגרסה ההיתולית: "יש לנו רבי, לרבי יש זקן, ולו תלמידים הרבה והוא מכה אותם. במקל, בסרגל מה שבא ליד". בשנות ה-50 התערבבו להן שתי הגרסות. חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'. הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל. החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק. |
| בביצוע |
עצמון, משה; תזמורת הבידור של קול ישראל |
|---|---|
| תאריך היצירה |
196? |
| השותפים ביצירה |
כהן, שמעון 1937- (מעבד מוזיקלי) עצמון, משה 1931- (מבצע) תזמורת הבידור של קול ישראל (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
תל אביב. |
| סוגה |
Songs, Hebrew,Children's songs Children's songs |
| שפה |
heb |
| משך |
00:01:56 |
| הערות |
בבצוע כלי. המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. |
| הערת משתתפים |
תזמורת הבידור של ק"י - עצמון. |
| מספר מדף |
MCD-0057 - 32 |
| מספר מערכת |
990027247820205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"יש לנו תיש" הוא אחד משירי הילדים המוכרים ביותר בישראל. השיר נכתב על ידי יצחק אלתרמן שפרסם אותו בחוברת בשם "משחקים פרבלים: שירים, משחקים ומחזיות לגני ילדים ולבתי ספר" שיצאה לאור לראשונה בווילנה ב-1913. הלחן הראשון חובר על ידי קנטור קרויץ בהשפעת שיר עם ממזרח אירופה. לתמליל הותאם לחן עממי אחר והוא המוכר היום.
לאחר שהשיר נהיה מוכר, השתמשו בלחנו ובמילותיו לטובת כתיבת פארודיות ושירים היתוליים אחרים. לקראת מסיבת סיום של סמינר למורות ולגננות בשנות השלושים נכתבה הגרסה ההיתולית: "יש לנו רבי, לרבי יש זקן, ולו תלמידים הרבה והוא מכה אותם. במקל, בסרגל מה שבא ליד". בשנות ה-50 התערבבו להן שתי הגרסות.
חסידי סלונים מספרים שרבי אברהם וינברג השני מסלונים ביקר בארץ בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, והוא שמע את החלוצים שרים 'יש לנו תיש'. הוא לא ידע כי מקורו של הלחן במזרח אירופה, אך התלהב מאד מהשיר והחליט "להעלות אותו לקדושה" (דהיינו לאמץ את השיר כניגון חסידי לכל דבר), וכשחזר לברנוביץ', עיר מגוריו, החל לשיר את הלחן הזה בטישים (התכנסויות חסידיות) שערך. כעבור שנים אחדות, תלמידו וממשיכו באדמו"רות רבי שלום נח ברזובסקי עלה לארץ והתיישב בטבריה, שהייתה באותם ימים מרכז חסידי סלונים בארץ ישראל. החסידים בטבריה ביקשו ממנו לשיר ניגון שה"בית אברהם" נהג לשיר, והוא, בלי להכיר את גלגולי השיר, זימר לפניהם את הניגון של "יש לנו תיש". החסידים הטבריינים (שהיו ידועים במזגם המיוחד) לא יכלו להתאפק - והחלו לצחוק.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
נגון שמחה
קוויאט, דוד בן אברהם אליעזר
יום הלדת פריט 1
אהרני, חנה; לבק, ח. והבחורים
יש לנו תיש
גולדבלט, חנן; נחמיאס, חני
יש לנו תיש לתיש יש זקן
גרנטשטין, בטי
יש לנו תיש לתיש יש זקן
אהרני, חנה
יש לנו תיש
עמיהוד, דליה
יש לנו תיש
אביגל, מרים
יש לנו תיש
יש לנו תיש
אהרני, חנה
יש לנו תיש
לירון, ציונה
יש לנו תיש
יש לנו תיש
פז, אסנת
יש לנו תיש
פז, אסנת
יש לנו תיש
פרופס, מרים
יש לנו תיש
יש לנו תיש
יש לנו תיש
יש לנו תיש
יש לנו תיש
פררה, אברהם
יש לנו תיש
חבורת בנים בנות
יש לנו תיש
אולארצ'יק, אלון
יש לנו תיש
יש לנו תיש
חיטמן, עוזי
יש לנו תיש
חזה, עפרה
יש לנו תיש (הלחן המוכר)
אהרני, חנה
יש לנו תיש
יש לנו תיש
אמני קל טף
יש לנו תיש
עמיהוד, דליה
יש לנו תיש לתיש יש זקן
גרציאני, יצחק; מקהלת הילדים על שם צדיקוב
יש לנו תיש
אביגל, מרים
יש לנו תיש (הלחן המוכר)
זמרשת, משתתפי האירוע
יש לנו תיש
עקביא, מרגלית
יש לנו תיש
ברזל, עמוס
יש לנו תיש
ברק, משה
