אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)

הקלטת רדיו
הקלטה

1952

	אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל! אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן, אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן, בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן! אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל! גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה, אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה, בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה!

	מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי.

בביצוע	מקהלת קול ציון לגולה
תאריך היצירה	1952
השותפים ביצירה	מקהלת קול ציון לגולה (מבצע)
הערת מקום וזמן	1952
סוגה	Folk songs Horas
שפה	heb
הערות	מסורת: עממי
מספר מדף	ZMR 04705
מספר מערכת	990039752570205171

בביצוע

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי.

תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?