אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)

Radio Recording
Recording

1952

	אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל! אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן, אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן, בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן! אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל, בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל! גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה, אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה, בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה!

	מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי.

Performer	מקהלת קול ציון לגולה
Creation Date	1952
Creators	מקהלת קול ציון לגולה (מבצע)
Note on Location and Date	1952
Genre	Folk songs Horas
Language	heb
Notes	מסורת: עממי
Shelf Number	ZMR 04705
System Number	990039752570205171

Performer

Creation Date

Creators

Note on Location and Date

Genre

Language

Notes

Shelf Number

System Number

תנאי השימוש:

Prohibition of copying

It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.

To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.

Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

MARC RECORDS

About

מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי.