פני יהושע

ספר פני יהושע, תצ"ט-תקט"ז, הוצאת פרנקפורט דמיין
בפרשת פינחס, מבקש משה מה', שימנה מנהיג במקומו. ה' מצווה את משה למנות את יהושע:
"קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ, עָלָיו. וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
(במדבר כז, יח-כ).
משה היה צריך לתת מהודו ליהושע; מסביר רש"י – זה קרון עור פנים. כפי שמסופר בסוף פרשת כי תשא, אחרי מעשה העגל ושבירת הלוחות הראשונים, התפלל משה וביקש את סליחת ה', עד שתפילתו נתקבלה. משה נצטווה להכין לוחות שניים, עליהם כתב ה' את עשרת הדברות. כשירד משה מהר סיני עם הלוחות, לא היה מודע שזכה לקרני הוד שעיטרו את פניו. מראהו הבהיל את בני ישראל ולכן היה צריך משה להסתיר את פניו במסווה.
עם מינויו של יהושע, משה מצטווה להעביר לו מקרני הודו. רש"י, בעקבות חז"ל, מעיר:
"מהודך – ולא כל הודך, נמצאנו למדין: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה". במשל זה משה הוא מקור החום והאור – כחמה. יהושע הוא המושפע המקבל – כמו הלבנה.
רבי יעקב יהושע פאלק נולד בקרקוב בשנת תמ"א (1680) למשפחה מיוחסת. נשא לאישה את בתו של ר' שלמה לנדא מלבוב, שהיה איש עשיר ומכובד. בבית חותנו פתח ישיבה בה לימד קבוצה של בחורים צעירים. בנוסף, עסק בפעילות ציבורית והתמנה כפרנס בקהילה.
לילה אחד קרה אסון: חביות של אבק שריפה, שהיו מונחות במרתף הבית התפוצצו – הבית קרס וקבר תחתיו אנשים רבים, ביניהם אשתו ובתו הקטנה, חמותו ואבי חמותו. רבי יעקב יהושע נחבל וכמעט נקבר בין ההריסות. בשעת צרה נדר שאם ה' יציל אותו, יקדיש את כל כוחותיו ללימוד התורה. תפילתו נתקבלה ומאז קיים רבי יעקב יהושע את נדרו. הוא עסק בתורה ובתוך שנים ספורות התמנה כרב בעיר טרלוב. לאחר מכן הוזמן לברלין ומשם לעיר מץ. בשנת תק"א (1741) התמנה לרב בפרנקפורט בה כיהן עד תקי"א (1751). בזמן המחלוקת הגדולה בין רבי יעקב אמדן לרבי יהונתן אייבשיץ, צידד רבי יעקב יהושע ברבי יעקב אמדן. בפרנקפורט היו תומכים רבים לרבי יהונתן. על כן, עזב יעקב יהושע את פרנקפורט. לאחר שנרגעו הרוחות, ביקשו בני פרנקפורט להחזיר את רבי יעקב יהושע לעירם, אך הדבר התעכב – רבי יעקב יהושע נפטר באופנבך בי"ד שבט תקט"ז (1756). בני פרנקפורט התעקשו להביאו לקבורה בעירם.
ספרו של רבי יעקב יהושע, "פני יהושע", נחשב כאחד מטובי הפירושים על התלמוד. החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב:
"מהר"ר יעקב יהושע מקראקא הוא הגאון אב"ד ור"מ דק"ק פפד"מ משנת תק"א, ויצא שמו בכל העולם באמצעות חבורי טהרה פני יהושע ארבעה חלקים על הש"ס. ואני הצעיר זכיתי לקבל פני שכינה איזה ימים, ומראהו כמראה מלאך הא-לוקים, ונתן לי במתנה ספר פני יהושע על סדר מועד שנדפס בו בפרק". לפניכם השער של ההוצאה הראשונה פרנקפורט דמיין תקי"ב (1752). בספר שער קצר נוסף בו מביע המחבר את תקוותו לשבת בארץ הקדושה.