קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

פרשת בלק

פרשת בלק

תרועת מלך

תרועת מלך, יוסף זוסמאנוביץ, קייצן, 1937



 לצפייה בכתב היד

תרועת מלך, יוסף זוסמאנוביץ, קייצן, 1937

לצפייה בכתב היד

פרשת בלק עוסקת באחת הדמויות המוזרות והמרתקות שנמצאות בתורה: בלעם. קוסם או נביא? עניו או יהיר? צנוע או בעל תאווה? בעינו האחת צופה לטובה או לרעה?יהיו אשר יהיו כוונותיו, פסוקים ממשליו נכנסו לסדר התפלה של עם ישראל. מדי בוקר, כשנכנס יהודי לבית הכנסת הוא מודה "מה טובו אהיך יעקב משכנותיך ישראל'. ובראש השנה כשאנו ממליכים את הקדוש ברוך אנו חורזים פסוקים מהתורה, הכתובים והנביאים ובהם גם את הפסוק: "לֹא-הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא-רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר כג, כא). מהי תרועת מלך?

​רש"י: ותרועת מלך בו – לשון חבה ורעות כמו רעה דוד (שמואל ב טו, לז) – אוהב דוד. ויתנה למרעהו (שופטים טו, ו). וכן תרגם אונקלוס: ושכינת מלכהון ביניהון.

אבן עזרא: ותרועת מלך בו, במחנה ישראל וזה 'ותקעתם תרועה'. ובדומה לו כתב רבי עובדיה ספורנו: וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּו.. בִּנְסעַ הַמַּחֲנות הֵם תּוקְעִים תְּרוּעָה בִּנְסעַ הַמִּשְׁכָּן, לְשִמְחָה שֶׁיָּגִילוּ בְמַלְכָּם.

רמב"ן: ואמר הטעם, כי ה' אלוהיו עמו, אשר לא יכזב ולא ינחם, ותרועת מלך גיבור בו שלא ינוצח לעולם, כי בהוציאו אותם ממצרים הנה לו תוקף גדול כתועפות ראם על כל בהמה. ואיך לא יתקיימו כל ברכותיהם ואין בהם נחש וקסם.

אור החיים הקדוש: עוד יתבאר על דרך אומרם ז''ל (ברכות סא:) על רבי עקיבא, שהיו סורקים בשרו במסרקות של ברזל והיה מאריך באחד וכו', והוא אומרו ה' אלהיו עמו פירוש מדבק נפשו בה' אלהיו בתכלית החיבה, הגם שתרועת מלך בו בשבט ברזל שסורקין בשרו, ואפילו בזמן עצמו, שהשבט בו, שהיו סורקים וכו' אף על פי כן ה' אלהיו עמו.

הרב שלמה יוסף זוין (תרמ"ה-תרל"ח; 1978-1885), עורך האנציקלופדיה התלמודית, תלמיד חכם בקיא וחסיד חבד"י מעמיק. כתב גם ספר בשם 'לתורה ולמועדים' ובו רסיסי הגיונות וניצוצות חבדיי"ם. נביא מדבריו על הפרשה: "שני מובנים לתרועה – שבירה וניפוץ כמו 'תרועם בשבט ברזל' (תהלים ב, ט) ואחוה וריעות. ושניהם במלך, מתפקידו של המלך לשבר את מתנגדיו ולהתגבר על מתקוממיו מצד אחד, ולאחד ולחבר את כל חלקי העם מצד שני... אמרו דורשי רשומות כי 'מלך' ראשי תיבות של מ'וח ל'ב כ'בד. כלומר: המוח בראש שליט ומלך על הלב והכבד המסמלים את המידות הטבעיות (לב) ואת חמימות הגוף (כבד). וכשבלעם רצה לקלל את ישראל, שאלו התוספות : מה היה יכול לקלל, מאחר שרק רגע אחד יש, שבו, לפי הגמרא (במסכת ברכות דף ז עמוד א) אפשר היה לו לפעול בקללתו, הרגע שבו הקב"ה כביכול כועס. והשיבו: יכול היה לומר מלה אחת: 'כלם'. 'כלם' הוא ההיפך מ'מלך' כלומר כ'בד, ל'ב, מ'וח. הוא רצה להפוך את ישראל לעבדים נרצעים למאווי הלב ... 'ויהפוך לך ה' את הקללה לברכה' (דברים כג, ו) 'כלם' נהפך ל'מלך'...".

הרב יוסף זוסמאנוביץ 'הירושלמי' (תרנ"ד-תש"ב; 1942-1894) נולד בירושלים לאביו ר' אשר דב, שעלה מילטא וכיהן כממונה של 'כולל מינסק'. הבן נודע מצעירותו כעילוי. האב שלח את בנו ללמוד בישבת סלובודקה. ר' יוסף שקד על תלמודו והתחבב על ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין, שבחר בו כחתן לבתו. בשנת תרפ"ה (1925) עלה הרב אפשטיין עם חלק מהישיבה לארץ ישראל והתיישבו בחברון. חתנו ר' יוסף הוכתר במקומו כרב העיר. אך בגלל התייחסותו הקרירה ללימודי המוסר, התנגדו ראשי הישיבה להכתירו גם כראש הישיבה, למרות למדנותו הרבה. בשנת תרצ"ו עבר ר' יוסף לעיר וילקומיר שבליטא, בה כיהן כרב עד לחורבנה ומותו. חיבר שני ספרים חשובים 'חלקו של יוסף' על משנה תורה לרמב"ם ו'תרועת מלך' על מסכת ראש השנה.

לפניכם סריקת הספר תרועת מלך, קייצן, 1937

אהבת חסד

אהבת חסד, ישראל מאיר הכהן מראדין, תשע"ג [כולל צילום ונוסח השער של דפוס ראשון, ווארשא תרמ"ח]

אהבת חסד, ישראל מאיר הכהן מראדין, תשע"ג [כולל צילום ונוסח השער של דפוס ראשון, ווארשא תרמ"ח]

בפרשת בלק אנו נפגשים עם אחת הדמויות המרתקות ביותר במקרא: בלעם. מיהו בלעם, נביא או קוסם? צדיק או רשע? אדם בעל ראיה יוצאת מהכלל, או סומא באחת מעיניו? עם שאלות אלו התמודדו חז"ל וכל הפרשנים מאז ועד היום.

​במבט ראשון, מצטייר בלעם כירא שמים אמיתי: "וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל-עַבְדֵי בָלָק אִם-יִתֶּן-לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת-פִּי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה (במדבר כב, יח). בלעם חוזר ומדגיש באוזני בלק: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק הִנֵּה-בָאתִי אֵלֶיךָ עַתָּה הֲיָכֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אֹתוֹ אֲדַבֵּר (שם, לח).

אך האם רק רצון ה' עומד מול עיניו? בסוף הפרשה מספרת לנו התורה על החטא החמור של ההצמדות לבעל פעור כתוצאה מהזנות עם בנות מואב. התורה לא מספרת לנו כאן מה הרקע לכך. אבל בפרשת מטות מוזכר מי יעץ את העצה הרעה הזאת. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל-נְקֵבָה: הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר-מַעַל בַּה' עַל-דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה' (במדבר לא, טו-טז). בלעם הוא שיעץ לבלק להחטיא את עם ישראל עם בנות מואב ומדין, ובכך פרצה המגיפה בעם ישראל.

המשנה במסכת אבות מלמדת אותנו:

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
וּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.
עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלִמִידָיו שֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע

אברהם אבינו הוא הסמל לאדם נדיב, הצנוע, אשר מתרחק מתאוות העולם. היפוכו בבלעם. חז"ל אמרו: "אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם וענו" (מסכת נדרים לח א). המשנה במסכת אבות פרק ד משנה א קובעת:

איזה הוא חכם? הלמד מכל אדם,
איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו,
איזה הוא עשיר? השמח בחלקו,

בעל עקידת יצחק, רבי יצחק עראמה (ק"פ-רנ"ד; 1494-1420) מסביר כיצד מעלות אלו לא נמצאו אצל בלעם:

עין רעה – חסרון הגבורה ופחיתות העניין הגופני – וכן בלעם 'שתום העין' וחגר ברגלו.
נפש קצרה – חסרון בעושר שהוא תאב לכל דבר. וכמו שאמר בלעם 'אם יתן לי בלק מלוא ביתו' ...

ורוח גבוהה – חסרון בחכמה, שכן סימן לגסות הרוח, עניות (סנהדרין כד, א).

כנגד מידותיו הפגומות של בלעם, מציב הנביא מיכה בהפטרה, את דרישות ה': "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם:

עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט
וְאַהֲבַת חֶסֶד
וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח).

הרב ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ח-תרצ"ג; 1933-1838), נודע בכינוי 'החפץ חיים'. נקרא על שם ספרו הראשון 'חפץ חיים' העוסק באיסור החמור של לשון הרע. בשנות חייו הארוכים חיבר ספרי הלכה כמו 'שמירת הלשון', 'משנה ברורה' על שולחן ערוך אורח חיים, 'מחנה ישראל' – מדריך הלכתי לחייל המשרת בצבא הרוסי, 'נדחי ישראל' – מדריך ליהודים שעזבו את המרכזים היהודיים במזרח אירופה ועברו לאמריקה, 'שם עולם' על שמירת השבת ועוד. ספר מיוחד הקדיש לחובת העזרה ההדדית, על ידי מתן הלוואות בלי רבית לנזקקים. לספרו קרא אהבת חסד על שם הפסוק שבהפטרת פרשת בלק.