סימול
ARC. 4* 1790 06 01
תאריך
1948-1999
שפה
עברית; אנגלית;
תיאור
הסדרה כוללת תעודות, מסמכים, דו"חות, תכניות הנדסיות, תמונות, סרט, וקלטת אודיו, הנוגעים לפעילותו של סלימאן דוד ששון ב-"אוצר התורה". פעילות זו החלה בתחילת שנות ה-50 עת נענה לבקשת הרב קלמנוביץ', לסייע ליצחק שלום ויוסף שמאע לחלץ את הרשת ממשבר. הרשת הוקמה לאחר השואה במטרה להחדיר חינוך תורני לארצות ערב, צפון אפריקה וצרפת, כתגובה לרשת 'אליאנס', וכדי למנוע את אבדן שארית העם היהודי מסכנת התבוללות. מוקדי הפעילות העקריים כבר מ-1946 היו מרוקו ואיראן, ובהמשך צרפת, אך גם: סוריה, לוב, לבנון, מצרים, ישראל, איטליה ועוד.;במהלך שנות ה-70 הרשת בצרפת חוותה משבר כספי קשה, ששוב איים על המשך קיומה. בהתערבותו של סלימאן ששון נרקמו תכניות שיקום ופיתוח רב שנתיות, לצד מספר מחזורי מסע התרמות בינלאומי. הרב עובדיה יוסף נרתם גם הוא למאמץ ואף ביקר במוסדות בצרפת ובאיראן. בעקבות פעילות זו נרכשו קרקעות ונבנו מבני קבע ברחבי צרפת, כשגולת הכותרת היתה הקמפוס בקרטיי. כתוצאה מכך הרשת התרחבה והתבססה בצרפת וממשיכה לפעול עד היום. פעילות דומה נעשתה גם באיראן, אך בסדרי גודל קטנים יותר.;לאורך השנים הרשת נוהלה בשני מרכזים עקריים - המשרד בפריס עבור צרפת והמשרד בניו יורק עבור שאר המדינות. בכדי להתמודד עם קשיי המימון השוטפים, בוצעו רפורמות ניהוליות, בהן: הכפפת הרשת ל"פדרציה הספרדית העולמית" בראשות הנדבן נסים גאון, וכן מינוי סלימאן ששון ל"נשיא אוצר התורה העולמי".;בסדרה ניתן למצוא עדויות להתמודדות מול ניסיונות הלאמה בצרפת ובאיראן, בכלל זה שתדלנות מול שרים וחברי פרלמנט. באיראן הסוגיה הציפה את המתח בין הנהגת הקהילה בטהרן שהעדיפה את רשת אליאנס, לאנשי אוצר התורה. מתח זה בא לידי ביטוי גם בשינוי היחס של הג'וינט לאוצר התורה. הרשת נותרה עצמאית לאחר הסכם שנרקח בין הנהגת אוצר התורה, בכללם, סלימאן ששון, לבין משרד החינוך האיראני, בתיווך השגריר האמריקאי בטהרן. כמו כן, בסדרה דיווחים של אנשי אוצר התורה באיראן בימי המהפכה, וכן חומר העוסק בהשלכותיה: סגירת המוסדות וטיפול בעובדיה, ובעיקר המרת הפעילות באיראן לקליטת פליטי איראן במוסדות תורניים בארץ ובארצות הברית וקנדה. בפעילות זו היו מעורבים הממשל האמריקאי, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, וכן אגודת ישראל.
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
