רחל ענבר אייכנבאום (1926-2006) נולדה בטבריה במשפחה חרדית. אביה, הרב ויינברג נבחר לאדמו"ר של חסידי סלונים לאחר השואה. בצעירותה הייתה בהכשרת "הנוער העובד" בקיבוץ יגור ואחר כך בפלמ"ח 1946-1947. מסוף 1947 הצטרפה לארגון הלח"י ושימשה ככתבת שביקרה וכתבה על הלוחמים במחנות לח"י. רחל כתבה בעיתונים "למרחב" ו"הבוקר" וערכה את "באהלי גדנ"ע". בשנים 1959-1979 ערכה את עיתון "למתחיל". הייתה חברת הנשיאות הציבורית למען יהודי ברה"מ. בשנים 1980-1986 רחל שימשה כמנהלת היחידה ליישובים החדשים במשרד החינוך. כמו כן הקימה יחד עם בעלה את העיתון "מעורב ירושלמי" שאותו גם ערכה. במשך עשרות שנים כתבה סיפורים, מחזות ושירים רבים.
ארכיון משה דוד אייכנבאום
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסטכותר |
ארכיון משה דוד אייכנבאום |
---|---|
כותרים נוספים |
English title: Moshe David Eichenbaum Archive. |
הערת ציטוט |
ARC. 4* 2045 ארכיון משה דוד אייכנבאום, מחלקת הארכיונים, הספרייה הלאומית, ירושלים. |
מתוך |
ארכיון משה דוד אייכנבאום |
רמת התיאור |
Fonds Record |
תקציר ביוגרפי |
משה דוד אייכנבאום (אייכנבוים) נולד ב-1923 במיכאלובצה שבסלובקיה למשפחה דתית אורתודוכסית. (אביו, הרב חיים אייכנבום). בשנת 1935 עלתה המשפחה לארץ ישראל. היא התיישבה בירושלים, בשכונות אבן יהושע ומאה שערים. בצעירותו הצטרף אייכנבאום לאצ"ל, שם עסק בפעילות מחתרתית ונעצר בידי הבריטים. מאוחר יותר, ב-1944, כחבר לח"י, נתפס והוגלה לקניה ולאריתריאה. אחרי ארבע שנים בשבי, שבמהלכן ניסה לברוח ונתפס פעמיים, שב לארץ ישראל והתגייס לצה"ל, ועסק שם בכתיבת ספרי הדרכה בתחום המיפוי. עם תום מלחמת העצמאות נישא לרחל ענבר- ילידת טבריה וחברת לח"י. הזוג עבר לגור בירושלים, ואחר כך במושב אבן ספיר. אז גם החל אייכנבאום להקדיש יותר ויותר מזמנו למילונו המיוחד "ערוך המשמעים"- שהפך למפעל חייו. היתה זו יוזמה של חברו בנימין גפנר, שהציע לו להכין מילון עברי של משפחות מילים המסודר לפי המשמעות. בשנות השישים, אחרי יותר מעשר שנים של עבודה, החלו לצוץ בעיות מימון לפרויקט העצום. רעיתו רחל גייסה ועד סופרים ומשוררים לטובת המילון, כמו, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, משה שמיר, חיים גורי, דב סדן. בסופו של דבר, ובעידודה של רחל רעיתו, החליט אייכנבאום לחדול מעבודת המיון ולמקד את כוחותיו בהוצאת כרך אחד מן הפרויקט הגדול. הרעיון היה לגרום לכך שהפרויקט, גם אם יהיה חלקי, יהיה מוכר יותר וזמין לקריאה לציבור הרחב. בני הזוג עמלו קשות כדי להביא את הספר לדפוס, ועשו זאת במימון עצמי. הכרך הראשון של "ערוך המשמעים" יצא בהוצאה העצמאית "תל חדשה" ב-1981, תחת הכותרת "ערוך המשמעים: מילון-אוצר של הלשון העברית, סדור לפי המשמעים והוא ממילא אוצר נרדפים". כמו כן, בשנות השבעים הפנו בני הזוג אייכנבום את מרצם לקליטת העלייה מרוסיה ולמאבק למתן אישורים למסורבי עלייה ולבסוף, עם קבוצת חברים, הקימו את היישוב גבעון החדשה. אייכנבאום נפטר ב-2008, והותיר אחריו את כתב היד הבלתי שלם של "ערוך ההמשמעים". רחל ענבר אייכנבאום נולדה בטבריה ב-22.8.1926. אביה, הרב ויינברג נבחר לאדמו"ר של חסידי סלונים לאחר השואה. במאורעות תרצ"ח נרצח אחיה בטבריה. בצעירותה החליטה לצאת בשאלה ולעזוב את ביתה החרדי לבית ספר החקלאי עיינות (1939-1940). הייתה בהכשרת "הנוער העובד" בקיבוץ יגור ובאפיקים (1941-1942). הדריכה בתנועת "הנוער העובד" (1943-1944) ב-1945 בהדרכת ילדים ב"בית הבאר" בהרצליה ואחר כך בפלמ"ח 1946-1947. מסוף 1947 הצטרפה לארגון הלח"י ושימשה כתבת בעיתון האירגון "מברק", שביקרה וכתבה על הלוחמים במחנות לח"י. בחנוכה תש"ט, רחל עברה לירושלים והתחתנה, בזהות שאולה, עם משה דוד אייכנבאום, שחזר ממעצר בגלות אפריקה. רחל כתבה בעיתונים "למרחב" ו"הבוקר" וערכה את "באהלי גדנ"ע". בשנים 1959-1979 ערכה את עיתון "למתחיל". בשנים שבהם היא ובעלה עסקו בקליטתם של עולי ברה"מ, רחל הייתה במשלחת ישראל אל יריד הספרים במוסקבה (1983), חברת נשיאות המועצה הציבורית למען יהודי ברה"מ. בשנים 1980-1986 רחל שימשה כמנהלת היחידה ליישובים החדשים במשרד החינוך. רחל פרסמה את הספרים: "בית ברחוב המשיח", "בית חומר", "ציפורים עפות לכותל" וכן ערכה ספרים רבים. נפטרה בשנת 2006. |
היסטורית בעלים |
הארכיון הופקד בספריה הלאומית לצמיתות, ע"י בתו של אייכנבאום, יעל ראובני, בחודש פברואר 2019. |
מספר מערכת |
990050394080205171 |
תנאי השימוש:
לכל תיק בארכיון נקבעו תנאי השימוש המתאימים
תנאי השימוש מופיעים בדף התיק הארכיוני באתר הספרייה הלאומית.
למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחצו כאן.
תצוגת MARC
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?