כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
A hand in the darkness : the autobiography of a refusenik / Ida Nudel ; translated [from Russian] by Stefani Hoffman.
Ida Nudel
ספרבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ראיון עם וודקה, אריה (יורי)
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- וידאו
- הקלטה
-
מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית
| כותר |
ראיון עם וודקה, אריה (יורי) |
|---|---|
| תיאור |
נולד ב-1947 בפבלוגרד, מחוז דניפרופטרובסק, אוקראינה. אביו היה פליט פולני שנשאר בברה"מ וכל משפחתו נספתה בשואה. משפחת אימו הייתה באבוקואציה ולאחר המלחמה חזרה לאוקראינה. בשנות החמישים אביו ניסה לצאת מברה"מ כרפטריאנט פולני, אבל קיבל סירוב מהרשויות וויתר על הרעיון. לאחר סיום בית הספר בשנת 1965 ניסה להתקבל לאוניברסיטה במוסקבה, אך לא התקבל כי ליהודים היה קשה להתקבל ללימודים בערים מרכזיות ובאוקראינה. לכן נסע לריאזן והתקבל ללימודים גבוהים שם במכון הרדיו-טכני. בזמן לימודיו בריאזן השתתף בחוגי סטודנטים אנטי-סובייטיים ויהודים-ציוניים. בזמן לימודיו נסע למוסקבה, הכיר שם פעילים יהודים (דוד חבקין ) וביקר בחגיגת שמחת תורה בבית הכנסת. בשנת 1969 הכין מסמכים להגיש לאובי"ר, אבל לא הספיק כי נעצר על השתתפותו בחוגים מחתרתיים. הספרות היהודית הראשונה הגיעה לריאזן באמצעות חבריו ללימודים שהיו מוסקבאים, האחים קרל ואלכסנדר מלכין. החוגים היהודים עסקו בלימוד עצמי של עברית, היסטוריה ומסורת יהודיים במידת האפשר, ואקטואליה ישראלית. הספרות היהודית שהגיעה לריאזן כללה ספרי לימוד וספרות כמו "אקסודוס" ו"הפיליטונים" של ז'בוטינסקי שהשפיעו מאוד על תודעתם. רוב הקשרים של הקבוצה היו עם מוסקבה, והוא נסע לעתים לשם באירועים שונים, כמו ליווי עולים. לדעתו הטיעון שהחוברת שהוא כתב הגיעה להרבה ערים הוא הגזמה של לודמילה אלכסייבה. הוא יודע על הקשר עם סרטוב, אבל לא על ערים אחרות. הרעיונות בחוברת הקדימו את האביב של פראג, ואת רעיונות הכלכלה החופשית, הדמוקרטיה, והפלורליזם. ניסיונות ההפצה שלהם היו מאוד צנועים וזהירים כי חששו מהקג"ב. החוברת הגיעה לסרטוב דרך צעיר מריאזן שהיה חבר בחוג שלהם והיה סטודנט בסרטוב. עוד נושא שעלה בחוברות שלו היה מדיניות הלאומים הסובייטית בפרט והגדרת הלאומיות וזכויות הלאום בכלל. החפיפה בין החוג היהודי והכללי הייתה רבה מאוד, כי באותה תקופה האמין שלא תתאפשר עליה לישראל ללא נפילת השלטון הסובייטי, ולכן חשב שיש לפעול גם להפלת המשטר. הוא רואה ביציאת יהודים מברה"מ ללא נפילת מסך הברזל סוג של נס גלוי. למלחמת ששת הימים הייתה חשיבות עליונה בהשפעה על מחשבתם הלאומית של הסטודנטים היהודים בריאזן ועל יהודי ברה"מ בכלל. מכאן גם התפצלה תנועתם ליהודית שפנתה לציונות ולכללית. מלחמת ששת הימים השפיעה גם על הלא-יהודים, מחד גיסא בני המיעוטים המדוכאים שמחו ש"יהודים שלנו, הביסו את הערבים שלהם" ומאידך התגובה בקרב הרוסים הייתה הפוכה, עליית האנטישמיות בהשפעת התעמולה בכלי התקשורת הסובייטיים. בריאזן היו הרבה סטודנטים יהודים, כי ב"תחום המושב" היה קשה להתקבל ורבים נסעו לערים בתוך רוסיה. בקרב סטודנטים אלה הייתה התרוממות רוח יהודית גדולה, החלו ללמוד עברית, מסורת, הגות יהודית פוליטית כמו ז'בוטינסקי. מהאזורים המערביים הגיעו שמועות שניתן ליהודים לעזוב את ברה"מ. ברשות הקבוצה היה מכשיר רדיו של מטוס שבעזרתו קלטו באיכות גבוהה את קול ישראל. בתקופת לימודיו בריאזן ביקר בבית משפחת אדלשטיין (אריה לא רצה להרחיב על כך). בשנת 1969 הקבוצה שלהם נעצרה על ידי הקג"ב, סביר להניח בגלל הלשנה של אחד החברים. מתוך הקבוצה נעצרו, בנוסף לאריה, אחיו זאב (ולרי), שמעון גרילוס, אולג פרולוב. אריה קיבל את העונש הכבד ביותר, 7 שנים במחנות, אחיו שהיה הצעיר בחבורה קיבל 3 שנים ושני האחרים 5 שנים. בתקופת שהותו במחנה עשה לעצמו ברית מילה. רצה לעשות ברית מילה עוד לפני המחנה, אבל במחנה הגיע למצב מאוד קשה, בתקופה שהיה יהודי בודד שם ולא האמין שיצא בחיים מהמחנה. לכן הגיע למסקנה שחשוב לעשות את זה לפני מותו במחנה. השיג מעובדי מרפאה סטרפטומיצין. ביצע את ברית המילה בהפסקת צהרים ולאחר מכן חזר לעבוד כרגיל. כאשר למחנה הגיעו (1971) אסירים של משפט המטוס הם יצרו סוג של חיי קהילה: ציינו חגים, למדו עברית וכו'. אריה לקח חלק בפעולות ההתנגדות של אסירים כמו שביתות רעב, שליחת עצומות שונות, ויתור סמלי על אזרחות סובייטית וכד'. עם קבוצות האסירים האחרים היחסים היו שונים, למשל עם פעילים אנטי-סובייטים אוקראינים, ליטאים היו יחסים טובים. לעומתם היו גם קבוצות של לאומנים רוסים, נוסח "המאות השחורות" שהיו מאוד אנטישמיים וקבוצות של משתפי פעולה עם הנאצים שאיתם היחסים לא היו ידידותיים. ב-1972, כמחצית האסירים הועברו למחנה באורל, באזור פרם, גם כאן נמשכה הפעילות בקרב האסירים הציוניים. במחנה זה הם החצינו את יהדותם וחבשו כיפות בהפגנתיות. על השתתפות בפעילויות כאלה נדון להחמרת משטר כליאה ונשלח לולדימירסקי צנטראל, שם היה 3 השנים האחרונות. לאחר השחרור היה אצל הוריו בפבלוגרד, שם ביקרה אותו אידה נודל. מספר חודשים אחרי השחרור קיבל היתר יציאה ועלה לישראל בדצמבר 1976. |
| יוצרים נוספים |
טרנופולסקי, בוריס (מראיין) |
| שנה |
2015 |
| הערות |
הוידאו צולם כחלק מפרויקט הנצחת התנועה היהודית בברית המועצות 1948-1991 בראשות פרופ' יעקב רואי. |
| משך |
031900 |
| מקום נוסף |
"?' ????? ???""? 17/04/2015, ?""? ???? ???""? 30/12/2015." |
| היקף החומר |
1 משאב אלקטרוני (164 דקות).. |
| שפה |
רוסית |
| זכויות גישה |
online_resources |
| הערת שפה |
הראיון התקיים בעברית. |
| מספר מערכת |
990052790140205171 |
תנאי השימוש:
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו גם למטרות הוראה ומחקר מסחריות.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שאינו ללימוד עצמי, הוראה ומחקר, מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט ו/או מבעל האוסף. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.
ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר של בעל זכויות היוצרים/בעל האוסף: טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
תגיות
- נודל, אידה, 1931-2021
- מלכין, קרל
- מלכין, אלכסנדר
- גריליוס, שמעון
- וודקה, זאב
- פרולוב, אולג
- מאגר, מיכאל
- ורשבסקי, מיכאל
- אדלשטיין, משפחת
- האוזנר, גדעון
- יבטושנקו, יבגני
- פויכטוונגר, ליאון
- ז'בוטינסקי, זאב, 1880-1940
- יוריס, ליאון
- אוצ'יטל, אלכסנדר
- סלובין, בוריס ולאה
- ניב, דוד, 1922-
- אלכסייבה, ליודמילה
- פנסון, בוריס
- אלטמן, אנטולי
- שפשלוביץ', מיכאל
- קיז'נר, הרי
- גלפרין, אלכסנדר
- יגמן, לב
- בוגוסלבסקי, ויקטור
- סטוס, וסיל
- מנדלביץ', יוסף, 1947-
- צ'רנוגלז-מעיין, דוד
- זלמנסון, וולף
- מישנר, יוסף
- סוסלנסקי, יעקב
- Refuseniks -- Ukraine -- Dnipropetrovsʹk
- Refuseniks -- Russia (Federation) -- Moscow
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
