דימוי צבעוני
דימוי: ערן בן ברק

משתתפי פרדס | מחזור ז'

אושרת אסייג־לופז • אורן ולדמן • אילנה רדושבסקי • רמי מארק רום

אושרת אסייג־לופז

סופרת, עורכת-דין, מרצה וחוקרת. בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים שניהם בהצטיינות מאוניברסיטת תל-אביב ודוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זוכת מלגת "מעורבות קיומית", פרס מחקר של המרכז למורשת בגין, ומלגת "נגב" לדוקטורנטים מצטיינים - מחקרה עוסק בחשיפה לראשונה וניתוח של כתיבתו ויצירתו הספרותית של יוסף טרומפלדור. מחברת על משכבי בלילות, רומן היסטורי שיוסף טרומפלדור הוא גיבורו, זוכה קרן רבינוביץ לאמנויות ופרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי (2023). זכתה פעמיים ברצף בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ", סיפורים קצרים פרי עטה פורסמו מעל במות שונות. למעלה מעשור ייצגה את המדינה בפני ערכאות שיפוטיות שונות, בצבא שירתה כקצינה. נשואה ואם לשלושה, מתגוררת ברחובות.

כך נימקו חברי ועדת השיפוט את בחירתה לפרדס:

אושרת אסייג לופז פרשה את סיפור חייו של יוסף טרומפלדור בהיקף ובפירוט שלא נודעו עד היום והיא עשתה זאת בכליה המשוכללים ביותר של הסיפורת: זהו רומן הסטורי לכל דבר. רומן מפועם רגשות, מתחים ואידאולוגיות, הנכנס לפרטי הפרטים של חיי הרגש של גיבורו ומגעיו עם סביבתו, וחושף ברגישות רבה את סגנונו המיוחד של יהודי משכיל יליד הדור של ערב המהפכה הבולשביקית. אסייג לופז הרחיקה לכת עוד יותר בכך שגם מהלך הסיפור עצמו ודרך הסיפור, ה"סקאז", עשויים בסגנון הזה – עולם הרגישות הפוסט-רומנטי הרוסי וסממני הלשון והאתוס הכרוכים בו.

על משכבי בלילות מפגין יכולת של סופרת משוכללת ובשלה המסוגלת להתיך ידע היסטורי עם מחשבה מטא היסטורית ועם זיכרון ספרותי ער ומשעשע של הסיפורת הראליסטית הקלאסית. ובנוסף לכך – לשלב בתוך סיפור היסטורי נתון דמויות בדיוניות פרי המצאתה, שאינן פוגמות במהלך ההיסטורי ובתקפותו אלא מעניקות לו נפח אנושי ואיזו טבעיות ראליסטית.

 

פרוזה 

"על משכבי בלילות, כנרת זמורה, 2022 

צילום: יאנה דודלר
צילום: יאנה דודלר

אורן ולדמן

יליד 1973, נולד וגדל ברחובות. מתגורר כעת במוטריאול עם אשתו וחמשת ילדיהם. ולדמן הוא מרצה, מנחה קבוצות ומוביל מסעות מחקר סביב שאלות ארגוניות והתפתחות אישית בארץ ובעולם. נמר בירושלים, רומן הביכורים של ולדמן, יצא לאור ביולי 2021. הספר זיכה את המחבר בפרס משרד התרבות לסופרים בראשית דרכם לשנת 2022. נמר בירושלים נבחר למצעד הספרים לשנה"ל תשפ"ד לכיתות י-יב' וההרצאה על הספר נבחרה לסל תרבות של משרד החינוך. באוקטובר 2022 הוצג בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, במסלול התחרותי, המחזה החדשני אלמנת קש שכתב ולדמן.

את הבחירה בספרו של ולדמן נימקו חברי ועדת השיפוט:
נמר בירושלים הוא מחווה רבת פאתוס לאפוס הגאורגי "עוטה עור הנמר" ולמתרגמו הנודע לעברית – דב גפונוב. ולדמן אורג סיפור רגיש ומרתק של פגישה הולכת ונמשכת בין נער ירושלמי, ערן, לבין גפונוב החולה, בסוף ימיו. הפגישה הזאת, המגיעה לשיאה בהברחתו של גפונוב החולה מביה"ח  למנזר המצלבה, (שבו מצוייר, כידוע, דיוקן עתיק של שותא רוסתווילי, מחבר האפוס הלאומי הגיאורגי) היא מלאכת מחשבת סיפורית האורגת את חיי הנער הירושלמי בסיפור האפוס ובסיפור חייו העצוב של דב גפונוב.
הישגו היפה של ולדמן טמון, לדעתנו, ביכולתו להעניק לסיפור הבדיוני שיצר סביב דמותו של גפונוב, איכות של אוֹדָה – שיר הלל לגדולתה של היצירה העתיקה ולגדולתו של מעשה התרגום שלה לעברית.

ולדמן על התוכנית:
"בתוך שנת מלחמה, תכנית פרדס הייתה עבורי עיקום במרחב-הזמן הרגילים. זמן של חלימה והגשמת חלומות, מרחב של השראה ומקום מפגש של רעיונות, שותפים לדרך ומורים."

 

פרוזה 

"נמר בירושלים", שתים, 2021

סיפורים קצרים

"סיפורי יוגה", הוצאה עצמית, 2007 

אילנה רודשבסקי

אדריכלית ומתכננת עירונית, נשואה ואמא לשניים, עובדת, מלמדת וכותבת בירושלים. בשנים האחרונות פרסמה סיפורים קצרים בבמות שונות, וסיפוריה 'קפה' ו-'דוד שלי סמסון' זכו במקומות ראשון ושני בתחרות הסיפור הקצר על שם עפרה אליגון ושל הארץ. ספרה הראשון, טסקָה, יצא לאור בסוף 2022.

על ספרה טסקה כתבו חברי ועדת השיפוט כי:

רומן ייחודי זה, שמשלב זיכרונות משפחה עם עלילה עכשווית, עוסק במתח שבין "כאן" ל"שם", בין מציאות מפוררת ל"אופק המאיר" של חזון. מעקב אחר סוגיות מתחום התכנון והבנייה משווה למתח הזה איכות מוחשית מאוד, והוא הגוף שבו חיה נפש הסיפור. נדבכים מעניינים של עובדות מונחים בפנינו, ומתוך העובדות קם מבנה רגשי ומחשבתי מורכב.

גם אם "דין הבתים לשקוע" ודין החלומות להיכרסם – טסקה, כמעשה יצירה נקי ומוצק – מראה שלא בהכרח כך. לפנינו חזון אמנותי שהוגשם באופן מלא.

רודשבסקי על התוכנית: 
"הכל היה מעניין, הכל היה מאיר. משמעותיות במיוחד היו סדנת הכתיבה עם גיל הר אבן הנהדרת וסדנת הקריאה עם יורם מלצר. גיל ויורם חשפו אותנו לטקסטים טובים, לא טריוויאליים וכאלה היו גם השיחות עליהם. בנוסף, הייתי אומרת  ההפיכה לבת בית בספרייה הייתה משמעותית עבורי. ביקרתי הרב בספרייה הישנה אבל כאן כאילו הוזמנו אל מאחורי הקלעים ונהניתי להיות במקום הזה."

 

פרוזה

"טסקה", שתים, 2022

צילום: חנה כהן
צילום: חנה כהן

רמי מארק רום

יליד 1983, עלה ארצה עם משפחתו בגיל שש מברית המועצות והשתכן בעיר לוד. בוגר תואר ראשון בתורת הספרות מאוניברסיטת תל אביב. סיפורים מפרי עטו ראו אור בכתבי עת שונים, ובשנת 2021 ראה אור רומן הביכורים שלו בשביל מה כל זה בהוצאת ידיעות ספרים; נשוי לעינת ואב לשלושה: אוריה, אביגיל ואיתמר ועובד כמפתח תכנה.

על ספרו בשביל מה כל זה כתבו חברי ועדת השיפוט:

שוטר במשטרת לוד נקרא לחקור "מקרה מוניציפלי" - היעלמות פתאומית של פועל ניקיון ממוצא אתיופי. מסע החקירה של תעלומה פריפריאלית, שספק אם פשע מאחוריה, מפגיש אותנו עם שורה של נפשות שבסביבתן חי השוטר. החקירה מדשדשת במקום, ומתוך הדשדוש במקום נבנית חוויית קריאה קרנבלית. הפרובינציה רחוקה מלהיות פרובינציאלית כשתיאורה שופע הסתכלויות מקוריות, דמיון משוחרר, הומור מטלטל ושלל הדהודים ספרותיים.

בשביל מה כל זה הוא מעין תיבת אוצרות, שעל כל אחד מהם אפשר להתענג בנפרד.

רום על התוכנית: 
"השהות בפרדס הייתה מן החוויות המכוננות במסע הכתיבה שלי. עצם הקבלה לתכנית הייתה עבורי מחווה נדירה של אמון וטפיחה שקטה על השכם שהייתי צמא לה כל כך.
הסדנאות והמפגשים המשותפים העשירו אותי מאוד. שם התחדדו אצלי שאלות, נפתחו נתיבים, ונולדה תנועה חדשה של מחשבה על החוזקות והחולשות שלי ככותב.
מעבר לכך זכיתי להכיר כמה חברות טובות, ואם הדבר נתון בידי, הקשר שלנו ימשך וימשך. 
כמו כן, חלל הספרייה הלאומית נותר עבורי מקום של משיכה שאני שב אליו מפעם לפעם, חרף המרחק הגיאוגרפי."

 

פרוזה

"בשביל מה כל זה", ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2021 

"לעקור לכם את העיניים", משכל – ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2024