בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
מחזור מנהג צרפת לראש השנה-חנוכה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- כתב יד
| כותר |
מחזור מנהג צרפת לראש השנה-חנוכה. |
|---|---|
| כותרים נוספים |
אכן אתה אל מסתתר את חיל יום פקודה אדרת ממלכה על מה הושלכה אז מאז כל מפעל הכנת אדירי איומה יאדירו בקול אלהינו ואלהי אבותינו היה עם פיפיות אז אמרתי הנה באתי אגן הסהר נוקשת שער אשר מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך מלך אמיץ כח רב עלילה אנסיכה מלכי לפניו בהתהלכי אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח אדר והוד אתן בצביון אתן לפועלי צדק שבתי וראה תחת השמש ארתכי תרשישים אדר שמך מקדישים אוירי ערץ עד לא נאהלו לאל סודר דין אבינו מלכנו מלך עליון אמיץ המנושא כל שנאני שחק באמר מאמירים באתי לחלותיך ברשיון עמותיך כל נדרי אבל אנחנו חטאים ואשמים אשתחוה אל היכל קדשך ביראה אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני חוקר הכל וסוקר ומבין אל מפעלי אשר לו ים וחרבה וכל מושב ומצבה אבואה ואשתחוה ואכרעה תומת צורים וחסדם אשמנו מכל עם משיח צדקך אמר לפניך אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ האזורים באהב אומרים ה' אלהינו האמן כפי שחקים והקציבם מי אדיר אפסך ארעד ואפחד באימתה ופחד שושן עמק אוימה לאהב צדקות לבוחן לבבות אאדרך חי בשמים ידודון ידודון אראלים יחד אך אין לנו אלוה אחר מבלעדיך מי יערוך אליך מענה לספר אל ברוב עצות תכן את רוח אתן תהלה לאל המהולל אהבת עזז ותוקף חיבת רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף אז מלפני בראשית דת וכס השית האומרים אחד אומרים ה' אלהינו אמיץ כח כביר ורב אונים כבודו אמוניו ינקה מאשמתם אב ידעך מנוער אדר בתואר נכון מלאכי רחמים משרתי עליון ... יקירי ערץ צירי צבאות אדוני האדונים השקיפה ממעונים ... זכור ברית אזרח יוצע על בשרי שק ואפר אל מלך יושב על כסא רחמים מקול נמלה ברוך ה' יום יום אור זרוע זורח כבודו |
| מקום קשור |
Troyes (France)-related place |
| יוצרים נוספים |
מאיר ((מעתיק)) אלעזר בירבי קיליר, פיטן, פעל במאה ה-6-7 ((ממנו)) בנימין בן שמואל, מקושטני ((ממנו)) טוב עלם, יוסף בן שמואל ((ממנו)) שמעון בן יצחק, פיטן ((ממנו)) יוסי בן יוסי, פעל במאה ה-4 או 5 ((ממנו)) בנימין בן זרח ((ממנו)) משה בן שמואל בן אבשלום ((ממנו)) משולם בן קלונימוס ((ממנו)) יעקב בן יהודה ((ממנו)) ברוך בן שמואל, ממגנצה ((ממנו)) מנחם בן מכיר, ממגנצא ((ממנו)) משה בן אלעזר (בעלים קודמים) Vatican Library Vatican City State (current owner) |
| מקור/בעלים |
Vatican Library, Vatican City, Vatican City State |
| סוג הכתיבה |
אשכנזית מרובעת |
| שנה |
מאה י"ג-י"ד |
| הערות |
בלתי שלם ובכתיבות שונות. דפים רבים נוספו בין השאר כדי להתאים את המחזור למנהג אשכנז המערבי. מהשוואת תפלות א' דר"ה לב' דר"ה ניתן ללמוד שחסרים דפים בראש כה"י. הוא פותח בפיוטי יוצר לא' דר"ה. אחרי דף 3 חסר דף. הפיוטים שמסתבר שהיו בו: "אדרת ממלכה על מה הושלכה", "אאפיד נזר איום" והתחלת הפיוט "אדירי איומה יאדירו בקול" מתוך הקדושתא הקלירית "את חיל יום פקודה" לא' דר"ה הושלמו בשולי הדפים 3ב-4א. מסמוך לסוף הפיוט "אז מאז בכל מפעל הכנתה" (הפיוט השני מבין הפיוטים המפייטים את הקדושה בשחרית של א' דר"ה) עד אמצע הרשות "אלהינו ואלהי אבותינו היה עם פיפיות" הרשות הראשונה שלפני התקיעתא הקלירית "אנסיכה מלכי לפניו בהתהלכי" במוסף לא' דר"ה - חסר בכה"י לב' דר"ה נעתק המעריב "מלך אמיץ רב עלילה" מאת ריט"ע (16א). מהקדושתא "אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח" לשחרית של ב' דר"ה מאת שמעון בר יצחק הושמטו הפיוטים "אדר והוד אתן בצביון", "אתן לפועלי צדק", "שבתי וראה תחת השמש" והחלק מתוך הסילוק "אשר מי יעשה כמעשיך וכגברותיך" העוסק בעשרת הנסיונות שנתנסה אברהם אבינו. לעומת זאת שולבו בתוכה 4 פיוטים המשולבים בקדושתא "אגן הסהר נוקשת שער" למוסף של ב' דר"ה מעת בנימין בן שמואל מקושטני: "אז אמרתי הנה באתי לחלותך בעד עדתי" (25ב), "ארתכי תרשישים אדר שמך מקדישים" (26ב), "אדירי ערץ עד לא נאהלו" (27א), שניהם מאת יהודה והפיוט "לאל סודר דין"(27ב). בשולי שלשת הפיוטים הראשונים מצויין "אין אומרים זה". אחרי הקדושתא לשחרית של ב' דר"ה נכתבה תפלת "אבינו מלכנו" (32ב) והקריאה בתורה ביום ב' דר"ה, הקריאה בתורה כתובה פעמיים בשתי עמודות בכל עמוד, זו לצד זו. בעמודה הימנית עם ניקוד וטעמים ובעמודה השמאלית בלעדיהם. דרך כתיבה זו כדי לאפשר לקורא בתורה להתכונן לקראת קריאת התורה בציבור מתוך ספר תורה. אחרי קריאת התורה לב' דר"ה דפים בכתיבות שונות ובהם הפיוטים: ""אדר והוד אתן בצביון" (35א-35ב), הסוף נמצא כתוב פעמיים בדף 36א (ושם חסרות מספר מילים מראש הפיוט) ובדף 38ב ושם הסוף ללא ניקוד, ואחריו נכתב, באופן בלתי צפוי, הסילוק של הקדושתא), "אתן לפועלי צדק"(36א), "שבתי וראה תחת השמש" (36ב-37ב), "מלך עליון אמיץ המנושא" (37ב, 40ב), "כל שנאני שחק באומר מאדירים" (40ב) הסילוק "אשר מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך" (38א-38ב, ובשולי 38ב-42א). הסילוק מועתק בהעתקה זו בשלמות, ובסופו הוראה להשלים את תפלת הקבע ולומר תקיעתא ליום ב: כל הפיוטים האלו מתוך הקדושתא "אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח" מאת שמעון בר יצחק. שני הפיוטים הראשונים בדפים הנוספים והסילוק מצויים כבר מקודם בכה"י (24ב, 26א, 27ב) והפיוטים האחרים באים כהשלמת, הפיוטים החסרים בקדושתא זו. נוסף על פיוטים אלו יש בדפים שאחרי הקדושתא לשחרית של ב' דר"ה גם העתקה של הפיוט "באתי לחלותך ברשיון עמותיך" מתוך הקדושתא "אגן הסהר נוקשת שער" מאת בנימין בן שמואל מקושטאני (בשולי הדפים 35ב, 38א, 38ב) וכן העתקה של המחצית השנייה של הסילוק של קדושתא זו שתחילתו: "אכן אתה אל מסתתר" מהשורה 133 שבעמ' 212 במחזור מנהג אשכנז לר"ה מהדורת ד' גולדשמידט (ירושלים, תש"ל) (39א-39ב, 42א) אחריו התקיעתא מאת יוסי בן יוסי, והוראה לסיים את "תפלת הקבע" של מוסף של ר"ה. מחצית זו של הסילוק מסומנת בקוים למחיקה. 47ב-48ב, 53א-68ב: קובץ סליחות לעשרת ימי תשובה ולתפלות יו"כ. נכתבו סליחות בלבד ללא פסוקי המקרא המצורפים להן וללא המסגרת לסליחות. בין הסליחות: "אשתחוה אל היכל קדשך ביראה" (56ב), "אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני" מאת בנימן בר זרח (57א), "חוקר הכל וסוקר ומבין אל מפעלי" מאת יצחק (62א), "אשר לו ים וחרבה וכל מושב ומצבה" (62ב) ו"אבואה ואשתחוה ואכרעה" (68א). סוף הקובץ מסמוך לסוף הסליחות "אבל אנחנו חטאים ואשמים" מאת בנימין בר זרח - חסר וראה להלן. בראש הקובץ תפלת "כל נדרי". בשוליה מצידה האחד התחלת פסוקי המקרא שאומרים לפני הסליחות, מצידה השני הוראות לסדר התפלות ביו"כ. רובן נטשטש. בראשית הקובץ התחלה לא סדירה של ספרור הסליחות. על-פי ספרור זה הוחל בהכנת מפתח לקובץ הסליחות אך נכתבה תחילתו בלבד (47א). בקובץ הסליחות נשתלב קובץ סליחות לליל כיפור בכתיבות שונות (דפים 49-52). הדפים נשתלבו היטב בקובץ, שכן שתי הסליחות הראשונות שבקובץ הן שתי הסליחות הראשונות שאומרים בליל כפור. בראש דף 49א כתוב המשכה של הסליחה "תומת צורים וחסדם" מאת בנימין בר זרח ללא כל חסר. כך שהתחלת דף 49 זהה להתחלת דף 53. כמו כן נשתלבו בקובץ הסליחות הוידוי ליו"כ (65א) ונוסח הברכות האמצעיות (תפלות הקבע) על תפלות יו"כ (66ב). אך שתי הוספות אלו כתובות בכתיבה שבה כתוב כל הקובץ. בראש קובץ הסליחות קטע (בכתיבה שונה) מחלקה האחרון של המסגת לסליחות הכולל את הוידוי הקטן, את הפיוט "אשמנו מכל עם" ואת התחלת התפלה הפותחת "משיח צידק[ך] אמר לפניך". 69ב: תפלוחת יו"כ. בראשן ה"יוצר" בראש דף 69א הנוסח המיוחד של ברכת יוצר אור ביו"כ. (לגבי תפלת "כל נדרי" והסליחות לליל כיפור ראה לעיל). הפיוט "אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ" מצוי במקומו בשחרית של ב' דר"ה אחרי המשלש (24א) מהקרובה לשחרית של א' דר"ה נתלש, כאמור, הדף הכולל את הפיוטים שאחרי המשלש, והפיוטים שהיו בו הושלמו בשוליים אך פיוט זה איננו בהשלמות. בקרובה לשחרית של יו"כ הוא איננו, כפי הנהוג במנהג אשכנז המערבי. אולם הוא נכתב בראש כה"י. הפיוט "האזורים באהב" כתוב בפעם הראשונה שלא במקומו אחרי הפיוט "האימן כיפי שחקים" (87ב) אחרי דף 87 חסר דף שבו היו בין השאר סופו של הפיוט "האזורים באהב". והתחלת הרהיט הראשון במערכת הרהיטים הפותחת "מי אדיר אפסך" המיוחסת לקלונימוס הזקן. התחלתו החסרה של פיוט זה הושלמה בשולי דף (87א) ועל התחלת הפיוט "האזורים באהב" הועבר קו במקום זה לציון מחיקה. הפיוט "האזורים באהב" כתוב פעם נוספת במקומו הנכון אחרי מערכת הרהיטים ושם הוא כתוב בשלמות (92ב). במערכת הרהיטים אין מחיקות צנזור. בראש הסליחות לשחרית של יו"כ חלקים מן המסגרת לסליחות. ההתחלה חסרה (94א). בתפלות יו"כ לא נכתבו הקריאות בתורה וההפטרות אך צויינו להן מקראי מקומות. בראש תפלת מוסף הרשות "ארעד ואפחד באימתה ופחד" מאת משה בר שמואל בר אבשלום (110). רשות זו מצויה במחזורים כמנהג צרפת והיא משמשת לרוב כרשות לקרובה הקלירית לשחרית של א' דר"ה שתחילתה "את חיל יום פקודה" אך בכ"י זה היא משמשת כרשות לקרובה הקלירית למוסף של יו"כ שתחילתה "שושן עמק אוימה". סופה של הרשות הותאם להתחלת קדושתא זו כדי שתתחבר אליה בשרשור. בין הפיוטים שבקדושתא למוסף של י"כ מצויים גם "לאוהב צדקות לבוחן לבבות" (111ב), "אאדרך חי בשמים" (112א), "ידודון ידודון אראלים יחד" (114ב), פיוטים אלו נהגו במנהג צרפת הם לא נוקדו והועברו עליהם קווים לציון מחיקה. בשולי דפים 113ב-114א נכתב הפיוט "אך אין לנו אלוה אחר מבלעדיך" מחציתו הראשונה בדף 114א ומחציתו השניה בדף 113ב. בשולי דף 114 נכתב פיוט נוסף שכתיבתו נטשטשה. הסילוק בקדושתא של מוסף הוא "מי יערוך אליך מענה לספר" השכיח במנהג אשכנז המערבי (117ב). הפיוטים לקדושה הם פיוטי הקדושה הקליריים הפותחים: "אל ברוב עצות תכן את רוח" (118ב). פיוטים אלו מפייטים בדרך כלל קדושה של שחרית ואכן הם אינם מנוקדים ובשוליהם הערה ""ואומ' אז מלפני בראשית". אחרי פיוטי קדושה אלו כתובה הרשות לסדר עבודה במנהג צרפת שתחילתה "אתן תהילה לאל המהולל" אולם שרדו ממנה רק 7 מחרוזות ראשונות. היתר, כנראה, נתלש ונוספו במקומו דפים הכוללים את הפיוטים לקדושה הפותחים "אז מלפני בראשית" "דת וכס השית" (120א). הפיוט "האומרים אחד אומרים ה' אלהינו" (121א), תפלת הקבע שאחרי הקדושה עד סדר העבודה, וסדר העבודה "אמיץ כח" מאת משולם בר קלונימוס הנאמר במנהג אשכנז, עם הפיוטים שאחרי סדר העבודה (123א). 130א: הסליחות למוסף של יו"כ, ביניהן הסליחה "אבל אנחנו חטאים ואשמים" (130ב) שרובה מצוי, כאמור, גם בין הסליחות לשחרית (68ב), הסליחה "אהבת עזז ותוקף חיבת" (132ב) שנכתבה כבר בקובץ הסליחות שלפני תפלות יו"כ (53ב). שתי הסליחות האלו מאת בנימין בר זרח, הסליחה "רועה ישר[אל] האזינה נוהג כצאן יוסף" (133ב) שהמחרוזת הראשונה בה כבר כתובה גם היא בקובץ הסליחות שלפני תפלות יו"כ (64א). תפלת מנחה של יו"כ כוללת, בין השאר גם את הפיוטים "אדר בתואר נכון" (142א), "כבודו אמונים ינקה מאשמותם" (144א) - שניהם קליריים סליחות לא נכתבו לתפלה זו אך מצויה במקומן הוראה "ובכאן אם ירצה לומר סליחות יפתח לומ'" (144ב). לנעילה יש בכה"י הקרובה הקלירית "אב ידעך מנוער" (145א), בין הסליחות לקרובה זו: "מלאכי משרתי עליון ... יקירי ערץ צירי צבאות" (148ב), "אדוני האדונים השקיפה ממעונים ... זכור ברית אזרח" (144א), מחלק מהסליחות לקרובה זו נכתבה המחרוזת הראשונה בלבד. בין הפיוטים לסוכות לא נכללות הושענות. הרשות לחתן תורה ולחתן בראשית בתפלת שמחת תורה הן אלו הנאמרות במנהג אשכנז המערבי. לחנוכה נכתבו פיוטי יוצר לשבת אחת בלבד. בסוף כה"י קינה על יג קדושים שנשרפו על קידוש השם בטרוייש בשנת 1288 שתחילתה: "יוצע על בשרי שק ואפר" מאת יעקב בן יהודה(186ב). לצידה (187א) תרגום חפשי של הקינה לצרפתית עתיקה. שניהם פורסמו מכ"י זה ע"י א' דרמשטטר, ROMANIA, כרך ג (1874) עמ' 443-486. בשולי דפים רבים פרושים קצרים השלמות ותיקוני נוסח והוראות לסדר התפלה. בשולי דף 184ב נכתבה שלא במקומה התפלה "אל מלך יושב על כסא רחמים" הנאמרת בין הסליחות. 69א: התחלת השיר ההיתולי "מקול נמלה" מאת מנחם (ההתחלה כתובה 3 פעמים בשלושת שולי העמוד החיצוניים) ותחלת הזמר לשבת "ברוך ה' יום יום" מאת ברוך בן שמואל ממגנצא. חלקים מכה"י עם ניקוד וציון הרפה. עם זרויות בניקוד. בדפים 86ב, 110ב: ציורי פרש רוכב על סוס. בסוף כה"י רשימת פיוטים קצרה (ניתן לקרוא את תחילתה" יוצר להפסקה: אור זרוע זרוח כבודו" מאת מנחם בן מכיר) מתחתיה, כנראה, רשימת ספרים. נושא נוסף: תפלה. קינות נושא נוסף: ביבליוגרפיה. רשימות ספרים נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג צרפת נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג אשכנז המערבי נושא נוסף: ציורים. פרש נושא נוסף: ציורים. סוס נושא נוסף: נקוד נושא נוסף: תורה. קריאה נושא נוסף: תפלה. תרגומים. צרפתית נושא נוסף: קדוש השם Vatican Library Vatican City Vatican City State Ms. ebr. 322 Catalogue Allony-Loewinger Vatican 322 בתחתיות עמודים המסתיימים בדבר לא טוב נכתבו פסוקי הטבה. בכה"י שתי ספירות דפים, מראי המקומות שצוינו לעיל ולפי הספירה שבה הספרות גדולות יותר שהיא נוחה יותר לשימוש. חלק מדפי כה"י צרים מהדפים האחרים, הם היו בגודל זה התחילת הכתיבה ולא נחתכו אחריה. דף 20א סימון על השם "מאיר" והוא כנראה שמו של אחד המעתיקים. |
| נושא |
Digitized manuscripts |
| פרסומים |
Bibliothecae Apostolicae Vaticanae codicum manuscriptorum catalogus ... S.E. Assemanus ... et J. S. Assemanus, I: Codices ebraicos et samaritanos (Romae 1756) אלוני. נ. ולוינגר ד. ש., רשימת תצלומי כתבי-היד העבריים במכון. חלק ג : כתבי-היד שבספריית הוואטיקן (ירושלים תשכ"ח) כה"י מסומן במחזור מנהג אשכנז, מהדורת ד' גולדשמידט לר"ה ויו"כ (ירושלים, תש"ל), ולסוכות (ירושלים, תשמ"א). בלקט פיוטי סליחות, מהדורת ד' גולדשמידט וא' פרנקל (ירושלים תשנ"ג), מסומן כה"י ם. בסדר הסליחות כמנהג ליטא ובסדר הסליחות כמנהג פולין, מהד' ד' גולדשמידט (ירושלים תשכ"ה), מסומן כה"י ז. Hebrew Manuscripts in the Vatican Library Catalogue, ..., edited by Benjamin Richler, palaeographical and codicological descriptions by Malachi Beit-Arié in collaboration with Nurit Pasternak. Città del Vaticano, Biblioteca Apostolica Vaticana, 2008 (Studi e Testi 438) |
| סוגה |
Bibliographies Illustrated works (Manuscript) |
| סימול במוסד בעלים |
בראש דף 2א חתימת בעלים: "משה בהק"ה אלעזר זצ"ל בגן עדן אמן". |
| היקף החומר |
187 דף. בתחתיות עמודים המסתיימים בדבר לא טוב נכתבו פסוקי הטבה. בכה"י שתי ספירות דפים, מראי המקומות שצוינו לעיל ולפי הספירה שבה הספרות גדולות יותר שהיא נוחה יותר לשימוש. חלק מדפי כה"י צרים מהדפים האחרים, הם היו בגודל זה התחילת הכתיבה ולא נחתכו אחריה. |
| שפה |
צרפתית |
| קרדיטים |
Copyright Biblioteca Apostolica Vaticana, "Ktiv" Project, The National Library of Israel. |
| מספר מערכת |
990001383790205171 |
בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:
Copyright Biblioteca Apostolica Vaticana, "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
