בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
סדור מנהג רומה לכל השנה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- כתב יד
From the collections of: THE BRITISH LIBRARY
| כותר |
סדור מנהג רומה לכל השנה. |
|---|---|
| כותרים נוספים |
עלינו לשבח (עליו) דשנת שמן ראשי ושלחן לפני ערכת יפעת אלי אומר פני כל יצוריו נברך אלהינו משלו האכילנו משביח שאון ימים נטה עלינו שלומים במוצאי יום מנוחה המצא לעמך הנחה אלהים כוננה אשר נעשה כל ששת ימי המעשה שיר אענה כי הנה מבשר טוב חיש יסעד המבדיל בין קדש לחול ... יום פנה תאמת אור בקדש אלהינו אלהים אמת אודך כי אנפת ותשוב אדון חסדך בל יחדל קוראי מגלה הם ירננו אל אל אני חומה ושדי כמגדלות אז כגולגל שעבוד הורים בוקר אעיר אקראך יה שמך ארוממך וצדקתך לא אכסה אנעים חדושי שירים אדבר מישרים משפטים ישרים יעידון כל עבדיך לגדלך אפתח נא שפתי ואענה ברון איש מלאכי חפצתי בו היום תאמצנו היום תברכנו אתה הארת יומם ולילה לפני מחני אופל המוני נגלה לעיני סדר הברכה ('מי שברך') סדר זכרון הנפשות סדר התרת קללות אמונת עתים אצלו אמון אזכור מקדם פלאי אל שמור לבי מענה אור ישראל קדושי אזהרת ראשית לעמך נתת אתה הנחלת תורה לעמך אלהים בהנחילך דת מורשה הכל אנחו במבוכה את יום פדותכם אחיש ותרב גדולתכם אקרא לאלהים עליון אכרע אקוד לפני מלכי מלך אזור גבורה ונתנה תוקף את פני ה' תראו ונתנה תוקף קדושת היום מלך אדיר ונורא היום תאמצנו אלי שובה איומתי כל נדרים אלהינו ואלהי אבותינו היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל מי העומד בהראה מי יערוך אליך מענה לספר ויקראו זה אל זה ויקבלו זה מזה במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום רבונו של עולם קודם כל דבר תכלה ממנו אפך וחמתך אבינו מלכנו שירו לאל הודו לשמו אכתיר זיר תהילה אומץ קצות דרכיך אין מי יבין את עמי טובות אבשר אל אחד בראני אום כאישון ננצרת חשוך אותה מבצורת אל חי יפתח השמים אמרת רנן אערוכה סדר תפלת יום כפור קטן סדר שנוי השם תפלה ליושבת על משבר סדר קריאת שמע |
| מקום קשור |
Argenta (Italy)-related place |
| יוצרים נוספים |
משה בן נחמן, 1194-1270 ((מיוחס לו)) דניאל בן יחיאל, ממונטאלצינו ((ממנו)) יואב בן יחיאל, מרומה ((ממנו)) יעקב מנוי ((ממנו)) אבן גיאת, יצחק בן יהודה, 1038-1089 ((ממנו)) אבן עזרא, אברהם בן מאיר, 1089-1164 ((ממנו)) בנימין בן זרח ((ממנו)) יוסף בן שלמה, מקרקשונה ((ממנו)) יהודה, הלוי, 1075 בערך-1141 ((ממנו)) יהודה בן מנחם ((ממנו)) בנימין בן שמואל, מקושטני ((ממנו)) כנסת, בנימין בן יואב מן- ((ממנו)) שבתי בן משה, מרומה ((ממנו)) דוד בן הונא, המאה ה 10 לערך ((ממנו)) מתתיה בן יצחק, מבולוניה ((ממנו)) אבן גבירול, שלמה בן יהודה, 1021-1058. יהודה בן אברהם ליאונטי ((ממנו)) יוסף בן מתתיה ((ממנו)) אלעזר בירבי קיליר, פיטן, פעל במאה ה-6-7 ((ממנו)) משה בן סעדיה הכהן ((ממנו)) נהרואני, נסי ((ממנו)) נחמיה בן יעקב יוסף בן שרגא Domenico, 1552-1622 (censor) The British Library England (current owner) |
| מקור/בעלים |
The British Library, London, England |
| סוג הכתיבה |
איטלקית מרובעת |
| שנה |
מאה ט"ו |
| הערות |
קריאת התורה והפטרה נעתקו רק לתעניות ציבור אך המגילות נעתקו כולן במקומן, חוץ ממגילת אסתר. דפים 1א - 39א : תפילות ימות החול. בראשן : "אלו מאה ברכות" [=ברכות השחר] (1א). ביניהן הברכה : "מגביה שפלים" (2א). בסוף ברכות השחר "שבעים ושתים פסוקים ... וסדרם ... רבינו משה בן נחמן זצ"ל" (9א). בתפילת "עלינו לשבח" שבסוף תפילת שחרית אין מחיקות צנזורה, אך יש שינוי נוסח : "שהם משתחוים ומתפלל' ואנו כורעים ..."(35א), וראה להלן בעניין זה בתיאור תפילות ר"ה. דפים 39א - 88א : תפילות שבת. אחרי תפילת ערבית של שבת "פיוטים שאומרים בלילי שבתות בנועם" (44א). ביניהם : "דשנת בשמן ראשי ושלחן לפני ערכת" מאת דניאל [בן יחיאל?] (45א), "יפעת אלי אומר פני כל יצוריו" מאת יחיאל (45ב), "נברך אלהינו משלו האכילנו" (47א). אחרי הפיוטים "זמירות של שבת" [=פסוקי דזמרא](47ב), אחרי תפילת שחרית של שבת פסוקי מקרא להוצאת ספר תורה (65ב). אחרי תפילת ערבית של מוצ"ש "ההבדלות [פיוטים] שנוהגין לומר" במוצ"ש : "משביח שאון ימים נטה עלינו שלומים" מאת יואב בן יחיאל (83ב), "במוצאי יום מנוחה המצא לעמך הנחה" מאת יעקב מנוי (84ב), "אלהים כוננה אשר נעשה כל ששת ימי המעשה" מאת ריצ"ג (85א), "שיר אענה כי הנה מבשר טוב חיש יסעד" מאת ראב"ע (86א), "המבדיל בין קדש לחול חטאתינו ימחול ... יום פנה כצל תומר" מאת יצחק (87א). דפים 88א - 89ב : "סדר קריאת שמע שאומרי' כשהולכין לישן". דפים 90א - 96ב : "סדר תפלת ראש חדש". כולל : ברכת הלבנה (90א), תפילת "יעלה ויבא" (90ב), "הלל גמור" (91א), מזמור ח בתהלים (93א), ברכה אמצעית בתפילת מוסף של ר"ח החל בחול (93ב), ו"סדר שבת וראש חדש" הכולל יוצר "תאמת אור בקדש ביום שבת וחדש" (94ב), וברכה אמצעית בתפילת מוסף של ר"ח החל בשבת (95ב). דפים 96ב - 98ב : "יוצר לשבת של בראשית :אלהינו אלהים אמת ותורתו אמונה ואמת" מאת בנימין בר זרח. דפים 98ב - 103א : "סדר תפלת חנוכה". כולל : ברכות הדלקת הנרות, תפילת "על הנסים" (98ב), מזמור ל בתהלים (99א), ו"יוצר לשבת חנוכה : אודך כי אנפת ותשוב" מאת יוסף בן שלמה מקרקשונה (100א). נעתק פיוט יוצר רק לשבת ראשונה של חנוכה. דפים 103ב - 109א : "סדר תפלת תענית". לפי מקומו בכה"י הוא מיועד לעשרה בטבת, ואליו נתכוון המעתיק בהפניות שבדפים 219ב ו-253א, ראה להלן. נעתקו רק המסגרת לסליחות והקריאה בתורה ובהפטרה בד' התעניות. בסופם :"נשלם ענין תענית". דפים 109ב - 120ב : פיוטים לד' פרשיות ולפורים. לד' פרשיות נעתקו פיוטי "יוצר", לשבת זכור גם פיוט "מי כמוך לשבת שלפני פורים לר'יהודה הלוי ז"ל : אדון חסדך בל יחדל" (111א). אחרי ה"יוצר לפרשת פרה" נעתק, שלא כסדר, "סדר תפלת פורים" הכולל : תפילת "על הנסים" לפורים, מזמור כב בתהלים והפיוט "קוראי מגלה הם ירננו אל אל" מאת ראב"ע (117ב-119ב). לתענית אסתר לא נכתבו סליחות וגם לא הפניה ל"סדר תפלת תענית". דפים 121א - 124א : "יוצר לשבת הגדול של פסח : אני חומה ושדי כמגדלות" מאת יהודה בר מנחם (121א), הכרזה על היום בשבוע שבו יחול חג הפסח הפותחת : "כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם" ואחריה הפיוט "אז כגולגל שעבוד הורים" מאת בנימין בר שמואל מקושטני (122א). דפים 124א - 125ב : דברי הכרזה הנאמרים בערב פסח - "עירובי בתים וחצרות" (124א), "עירובי תבשילין" (124ב), ו"סדר ביעור חמץ" (125א). דפים 125ב- 171א : "סדר תפלות של פסח" : "תפלת לחש" במעריב של א דפסח (125ב), הגדה של פסח (128ב), "רשות לנשמת: בקר אעיר אקראך" מאת בנימין בן יואב מן הכנסת (143ב), "רשות לקדיש : יה שמך ארוממך וצדקתך לא אכסה" מאת ריה"ל (144ב), "יוצר ליום ראשון של פסח : אנעים חדושי שירים" מאת שבתי בן משה מרומא (145ב). "יוצר ליום שני של פסח : אדבר משרים משפטים ישרים" מאת דוד בר הונא (148א), רשות לברכו : "יעידון כל עבדיך לגדלך" מאת יצחק (150ב), פיוט לפתיחת הארון : "אפתח נא שפתי ואענה ברון" מאת מתתיה בר יצחק (150ב), מזמור קה בתהלים (151א), ברכה אמצעית במוסף של פסח (152ב), פיוט ל"שים שלום" לא' דפסח :"איש מלאכי חפצתי בו" מאת בנימין (154א), "ברכת העומר" עם מזמור סז בתהלים (155ב), פיוט "עושה השלום ליום שני [של פסח] : היום תאמצנו היום תברכנו" (155ב), "ענין קריאות [בתורה] של חול המועד ושני ימים טובים אחרונים של פסח", רק מראי מקומות (156ב), "יוצר ליום שביעי של פסח : אתה היארת יומם ולילה לפני מחני" (157א), "יוצר ליום שמיני של פסח : אופל המוני נגלה לעיני" מאת אליה (158ב), מזמור קז בתהלים (159ב), "שבחות לספר תורה לפסח שבועות וסכות" תחילתן : "אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך" (161א), "סדר זכרון הנפשות" (165א), "סדר התרת קללות" (165ב), "סדר הברכה" ("מי שברך")בעברית ואיטלקית, אודות שלושתן ראה עוד להלן. אחריהן מגילת שה"ש (166ב). דפים 171א - 188א :"מסכת אבות" עם "פרק ששי" [פרק "רבי מאיר"]. דפים 188ב - 205א : פיוטים "לשבת הגדול של שבועות". נעתקו "יוצר" : "אמונת עתים אצלו אמון" מאת אברהם (188ב), ו"אזהרות דרבי שלמה ז"ל". תחילתן : "שמור לבי מענה היה במאד נענה" (190ב). דפים 205א - 219א : "סדר תפלת חג שבועות". נעתקו הברכה האמצעית בתפילת עמידה בערבית, שחרית ומנחה של שבועות (205א), לשחרית נעתקו "רשות לנשמת של שבועות : אזכור מקדם פלאי אל צורי הפליא עם קדמוני" מאת יואב בן יחיאל מרומא (206א), "יוצר ליום ראשון של שבועות : אור ישראל קדושי אתא מרבבות קדשי" מאת יהודה בר מנחם (207א), מזמור סח בתהלים להוצאת ס"ת (208ב), למוסף : הברכה האמצעית בתפילת עמידה (209ב), "האזהרות דרבנן : אזהרת ראשית לעמך נתת" (211א), אחריהן, שלא כסדר התפילה : "אזהרות ליום שני של שבועות : אתה הנחלת תורה לעמך" (212ב), ואחריהן "יוצר ליום שני של שבועות : אלהים בהנחילך דת מורשה" מאת יהודה בר אברהם ליאונטי (213ב), ומגילת רות (214ב). דף 219ב : "סדר תפלת י"ז בתמוז". נכתבו רק הוראות לסדר התפילה הכוללות הפניה : "מתפללין ... כמו שכתו' בסדר י' בטבת". דפים 219ב - 228א : "סדר ענין ט באב". כולל : "יוצר לשבת דאיכה : הכל אנחו במבוכה" יוצר, סילוק וזולת, לליל תשעה באב נעתקו תפילת "רחם" שמוסיפים בברכת "בונה ירושלים" שבתפילת עמידה, מגילת איכה ומזמורים קלז ועט בתהלים. לתפילת שחרית של תשעה באב נכתבו רק הוראות, וביניהן הוראה לומר את התפילה "ככתוב במחזורים". דפים228א - 229ב : "יוצר לשבת של נחמו : את יום פדותכם אחיש ותרב גדולתכם" מאת יהודה בר מנחם. רק יוצר ולא זולת. דפים 230א - 231א : "יוצר לשבת קודם ראש השנה : אקרא לאלהים עליון להושיע עם עני ואביון", מאת יוסף בן מתתיה. הפיוט מיועד להיות נאמר לפני "ברכו" בשחרית. דפים 231א - 252ב : "סדר תפלות ראש השנה". בראשו תפילת עמידה בלחש למעריב שחרית ומנחה של ר"ה. לשחרית נעתקו הרשות לנשמת של ר"ה : "אכרע אקוד לפני מלכי" מאת יואב בן יחיאל מרומא (234א), היוצר הקלירי "מלך אזור גבורה" עם האופן והזולת שאחריו (235א), תפילת "אבינו מלכנו" (238א), מזמור מז בתהלים לאומרו בהוצאת ספר התורה (239א), תפילת מוסף בלחש כוללת גם את החלקים הנוספים לתקיעתא בכל אחד משני ימי ר"ה, אחריהם תפילת "ונתנה תוקף" הנאמרת בשני ימי החג (249ב), אחריה פיוט עושה שלום לא' דר"ה שתחילתו "את פני ה' יום תראו שלום לכם אל תיראו" מאת בנימין (250ב), אחריו הוראות לסדר התפילה ביום השני של ר"ה (251א), "יוצר ליום שני של ראש השנה : מלך אדיר ונורא אמיץ בגבורה" (251ב) ופיוט עושה שלום לב' דר"ה שתחילתו "היום תאמצנו היום תברכנו" (252ב). תפילת "עלינו לשבח", בהעתקתה כחלק מהתקיעתא לר"ה (241ב), מועתקת בנוסחה המקורי ללא מחיקת צנזורה או שינוי בגללה. וראה לעיל, אודות העתקתה, בתאור תפילות ימות החול. דף 253א : "סדר צום גדליה". כולל רק הוראות לסדר התפילה. ביניהן : "וכשחוזר החזן ומסדיר תפלתו בקול אומרה כסדר הכתוב בתענית [=י' בטבת] ". דפים 253א - 254א : "יוצר של שובה : אלי שובה איומתי חלקי ונחלתי". דפים 254א - 279א : "סדר תפלות של יום הכפורים". בראשן נוסח הוידוי הגדול להוסיף לתפילת מנחה של ערב יו"כ (254א), "סדר תפלת ערבית ליל צום כפור" (256א), כולל : תפילת "כל נדרים" (256א), תפילת עמידה בלחש לערבית שחרית ומנחה של יו"כ (256ב), הוראה "... ואחר כך מתחילים הסליחות, ואחר כך אומרי' זה בנועם :אלהינו ואלהי אבותינו היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל ..." (261א), לשחרית נעתקו "רשות לנשמת יום הכפורים : מי העומד בהראה מלך יושב על כסא דין" מאת משה כהן בן סעדיה (262ב), הקטע המסיים את הסילוק בקדושתא לשחרית של יו"כ שתחילתו 'מי יערוך אליך מענה לספר', תחילת הקטע "ויקראו זה אל זה יקבלו זה מזה" (263א), "וידוי לשחרית יום הכפורים : רבונו של עולם קודם כל דבר" מאת נסי אלנהרואני (263ב), מזמור נא בתהלים לאומרו בהכנסת ס"ת (266א), ל"מוסף" נעתקו הברכה האמצעית בתפילת עמידה של מוסף (267א), התפילות שהיה הכה"ג אומר בעבודתו ביו"כ במקדש הנאמרות בתפילת מוסף של יו"כ (268א). ל"מנחה" נעתקו "וידוי למנחת יום הכפורים : במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום ועונותי עברו ראשי" מאת סעדיה (לא רס"ג) (270א), המשולב בחזרת הש"ץ במנחה. ל"נעילה" נעתקו תפילת עמידה בלחש (273ב), הפיוט "תכלה ממנו אפך וחמתך" (277ב), ותפילת "אבינו מלכנו" (278א). דפים 279ב - 298א : "סדר תפלת חג הסכות". נעתקו הברכה האמצעית בתפילת עמידה "בערבית של סכות" (279ב), "רשות לנשמת של סכות : שירו לאל הודו לשמו הנקדש בקדושה רבה" מאת מתתיה בן יצחק מבולוניא (280א), "יוצר ליום ראשון של סכות : אכתיר זיר תהלה לנורא עלילה" אלעזר קליר עם האופן והזולת שאחריו (281א), מזמור עו בתהלים שאומרים בהוצאת ס"ת (283א), וברכה אמצעית בתפילת מוסף של סוכות (283ב). "יוצר ליום שני של סכות : אומץ קצות דרכיך את מי יבין" (285א), "יוצר לשבת וחלו של מועד של סכות : את עמי טובות אבשר ומהם ברכות לא אחסר" (286א), הקרבנות המוקרבים בכל יום מימי חג הסוכות, בנוסף לקרבן התמיד, על פי במ' כט, לשלב בתפילות מוסף של ימי החג (287א), הושענות ל"יום ערבה" (287ב) ומזמור כט בתהלים לומר בהחזרת ספרי התורה (297ב). דפים 298א - 317ב : "סדר תפלת שמיני עצרת". נעתקו רשות לנשמת של שמיני עצרת ... אל אחד בראני" מאת ראב"ע (298א), "יוצר של שמיני עצרת : אום כאישון ננצרת חשוך אותה מבצורת" (299א), מזמור ו בתהלים לאומרו בהוצאת ס"ת (בפסוק הראשון בו, לא נעתקה המלה "בנגינות". היא נוספה בשוליים, אך רק סופה נראה בצילום)(300א), הברכה האמצעית ב"מוסף לשמיני עצרת"(300ב), תפילת הגשם לחזרת הש"ץ עם הפיוט "אל חי יפתח השמים" (302א). ל"שני של שמיני עצרת" [=שמחת תורה] נעתק היוצר "אמרת רנן אערוכה יפה לאדיר המלוכה" מאת יהודה בר מנחם (303א), ואחריו שלוש תפילות קצרות : "סדר זכרון נשמות" (305ב), "סדר התרת קללות" (306א), ו"סדר הברכה" (="מי שברך") (306ב). בסוף תפילה זו : "תם הזכרת הנשמות ת"ל" (307א), ומכאן נראה ששלוש תפילות אלו הן יחידה אחת. ואכן, שלושתן נעתקו לעיל, באותו סדר, גם בסוף תפילות פסח. אולם שם משולבות בהן מלים באיטלקית אך כאן כולן בעברית. אחריהן מגילת "קוהלת". בראשה : "במנחה שמחה תורה [!] באין לבית הכנסת מבעוד יום ואומ'" (307ב). בסוף כה"י תפילות פרטיות לרפואה והצלה כדלהלן : דפים 318א - 319ב : "סדר תפלת חולים". דפים 319ב - 320ב : "סדר שנוי השם". דפים 321א - 325ב : תפילה "ליושבת על המשבר" מאת נחמיה בן יעקב. הכתיבה בדף 325 נטשטשה. 326א - 329ב : "פטום הקטורת שהיה אומר המקובל מאריינטי [יוסף אבן שרגא] בכל יום אחר התפלה". לבירור זהותו ראה להלן בהערה ביבליוגרפית. עם מחיקות צנזור. חתימתו בסוף כה"י: Dominico Irosolimitano לימין החתימה התאריך : [--]16 שתי הספרות האחרונות בו נחתכו, כמסתבר, בידי הכורך. על נוסח תפילת "עלינו לשבח" בכה"י ראה לעיל בתיאורי תפילות ימי החול ותפילות ר"ה. נושא נוסף: צנזורה [?]16 נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג רומה נושא נוסף: תפלה. קדוש לבנה נושא נוסף: ערוב תבשילין נושא נוסף: ערוב חצרות נושא נוסף: הלל נושא נוסף: יולדת נושא נוסף: שם. שנוי The British Library London England Or. 13525 |
| נושא |
Digitized manuscripts |
| פרסומים |
לזהותו של "המקובל מאריינטי ז"ל" השווה למצויין בראש פרוש התפלות והברכות ממנו בכ"י ניו יורק-קולומביה 6/112 C 893 X (ס' 20664). |
| סוגה |
Censored manuscripts |
| היקף החומר |
329 דף. |
| שפה |
עברית איטלקית |
| קרדיטים |
From the collections of: THE BRITISH LIBRARY, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel. |
| מספר מערכת |
990001261060205171 |
בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:
From the collections of: THE BRITISH LIBRARY, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
תנאי השימוש:
כל שימוש מותר
מותר להעתיק את הפריט עבור כל מטרה ולהשתמש בו עבור כל מטרה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש בפריט.
מידע נוסף:
פריט זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.
יש לשים לב כי כללי זכויות יוצרים עשויים להשתנות ממדינה למדינה ולכן אם ברצונך לעשות שימוש בפריט מחוץ למדינת ישראל עליך לברר מהם כללי זכויות יוצרים על פי הדין החל באותה מדינה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט,
אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים.
תצוגת MARC
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
