זכריה בן עזרא
אהרני, חנה |
אֲנִי זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאוְלַחְמִי לַחְמָא עַנְיָאוְגָר אֲנִי בַּמַּעְבָּרָהאֵצֶל הַכְּבִישׁ לִנְתַנְיָה.בַּחֹרֶף - יַא, הַקֹּר חוֹדֵרבַּקַּיִץ - יַא, מַחְנִיק לִיאֲבָל אֵינִי דּוֹרֵשׁ יוֹתֵרזֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ - מַסְפִּיק לִי.פֹּה כָּל עָשִׁיר וְכָל עָנִימוֹצֵא פְּגָם אוֹ מוּם לוֹרַק הָאֶחָד, הַתֵּימָנִיעוֹד לֹא חָסֵר מְאוּם לוֹ.יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!לִי בְּתֵימָן הָיָה חֲמוֹרוְהִכִּיתִיו בַּשֵּׁבֶטוְשַׂחְתִּי לוֹ: יַא, בֶּן בְּעוֹררוֹכֵב עָלֶיךָ עֶבֶד...אַךְ בַּמְּדִינָה, יַא חֲמוֹרִימִיהוּ אֲשֶׁר יִדְמֶה לָךְ ?פֹּה בַּמְּדִינָה בֶּן-בְּעוֹרִירוֹכֵב עָלֶיךָ מֶלֶךְ.כִּי בַּמְּדִינָה פֹּה נִגְאָלִיםכָּל הַנּוֹשְׂאִים בָּעֹל בָּהּוְלֹא חָשׁוּב שֶׁקְּצָת סוֹבְלִיםאִם רַק זוֹכִים לִסְבֹּל בָּהּ.יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!בַּ"בּוֹלִיטִיק" עוֹדֶנִּי תָּםאֵין לִי מֻשָּׂג כַּזַּיִתוָלָא "חֵרוּת" וָלָא "מַפָּ'ם"אָנָא מִחוּץ לַבַּיִת...כִּי הַבּוֹרֵא עָלַי גָּזַרזְכַרְיָה דּוּן וּשְׁקֹלָהאֶת חֲמוֹרְךָ תּוֹלִיךְ יָשָׁראַל תֵּט יָמִין אוֹ שְׂמֹאלָהוְאָנֹכִי בְּתֹם שׁוֹאֵללָמָּה רָבִים בָּנֶיךָלוּ רַק יָדַעְתָּ יִשְׂרָאֵלמַה טֹּבוּ אֳהָלֶיךָ יַא, מִי פִּלֵּליַא, מִי מִלֵּלשֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל?אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַוּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ -הַכֹּל כְּדַאיאִם טוֹב, אִם רַענְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָאזְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא!אֶתְמוֹל נוֹלַד בִּי לֵב אַחֵרנָשָׂאתִי נֵס צִיּוֹנָהיָרַדְתִּי לִשְׂדֵה בּוֹקֵר בַּדֶּרֶךְ בֶּן גּוּרְיוֹנָהאָמַרְתִּי לוֹ תִּשְׁמַע אָדוֹןאַל נָא יִפְּלוּ פָּנֶיךָכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֵל עֶלְיוֹןזְכַרְיָה אַחֲרֶיךָאָז לְבָבוֹ מִגִּיל נָדַםוּלְשׁוֹנוֹ נָבוֹכָה:יַא זְכַרְיָה, אַשְׁרֵי הָעָםשֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן כָּמוֹךָאַשְׁרֵי הָעָם וְהַמְּדִינָה אִם זֶה כֹּחָהּ וְזֶה אוֹנָהּאִם כָּךְ, הֵן לֹא לַשָּׁוְא יָרַדְתִּיוְטוֹב הַצַּעַד שֶׁצָּעַדְתִּיהַכֹּל כְּדַאי חֵי אֵל עֶלְיוֹןנְאוּם הַגֶּבֶר - בֶּן גּוּרְיוֹן! |
השיר האחרון שהלחין משה וילנסקי לתיאטרון "לי לה לו" שהוקם בשנות הארבעים וסיפק לקהל אתנחתא מוסיקלית קלילה עם פרודיות ומערכונים שעסקו בדרך כלל בבעיות השעה. השיר נכתב בתקופת המעברות וזמן פרישת בן גוריון לשדה בוקר. יעקב אורלנד כותב השיר מספר שבשנת 1956 פגש בן גוריון את אלתרמן וחשב שהוא מחבר הפזמון הזה ולכן אמר לי "תודה, עשית לי פרוטקציה אצל התימנים. אבל אני אוהב אותם גם בלי זה.." אלתרמן העיר לו שהשיר לא נכתב על ידו ואז אמר בן גוריון: "מה, יש עוד משורר שעושה לי פרוטקציה?" חנה אהרון שרה את השיר לראשונה על בימת תיאטרון "לי לה לו" ב 1954.-- מתוך גדלנו יחד אוסף היובל של ישראל. |
כותר |
זכריה בן עזרא |
---|---|
כותרים נוספים |
אני זכריה בן עזרא [ביצוע מוקלט] |
בביצוע |
גאון, יהורם |
מתוך |
משירי יעקב אורלנד |
חברת התקליטים |
ישראל : Phonokol |
תאריך היצירה |
[2008] |
השותפים ביצירה |
וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין) אורלנד, יעקב 1914-2002 (מחבר) גאון, יהורם 1939- (מבצע) מוסקוביץ', מרטין 1938-2008 (מעבד מוזיקלי) |
סוגה |
Songs, Hebrew |
שפה |
heb |
משך |
00:03:40 |
הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
מספר מערכת |
997011065208305171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?