audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

יום שבתון

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
  • חלק 1
  • 01.
    יום שבתון
  • 02.
    שלום עליכם
  • 03.
    אזמר
  • 04.
    ברוך אל עליון
  • 05.
    זכרני
  • חלק 2
  • 01.
    אשר ברא
  • 02.
    מטויס וואלץ
  • 03.
    תורה ציווה
  • 04.
    ברכי נפשי
  • 05.
    כי בשמחה
נגן שירים ברצף
כותר יום שבתון
בביצוע פרחי בלטימור
מתוך אזמר
חברת התקליטים Baltimore : Pirchei Agudath Israel of Baltimore
תאריך היצירה [1978]
השותפים ביצירה אדל, יצחק 1896-1973 (מלחין)
יהודה 1075 בערך-1141 (מחבר)
פרחי בלטימור (מבצע)
סוגה Piyyutim
שפה heb
מספר מערכת 997009939025205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • הפיוט "יום שבתון" נכתב על ידי רבי יהודה הלוי, משורר ופילוסוף בן המאות ה-11-12, שפעל ויצר בתקופה המכונה "תור הזהב של ספרד", ונחשב לאחד מהפיוטי השבת הנפוצים ביותר בקרב קהילות יהודיות אשכנזיות ברחבי העולם.
    הפיוט מתאר את הסיפור על היונה שיצאה מתיבתו של נח לאחר המבול, ושבה עם עלה של זית, שנחשב מאז לסמל השלום, ובסיפור המקורי מסמל את התייבשות המים מעל האדמה, מה שהתבטא בכך שהיונה מצאה מנוח לכף רגלה. הפיוט מחבר בין הסברה הפרשנית שהיום בשבוע בו מצאה היונה מנוח היה שבת לבין המנוחה שעם ישראל מוצא ביום השבת. לפיוט המקורי היו שני בתים נוספים שעסקו בנקמה בשונאיהם של ישראל, אך צונזרו לאורך השנים, מתוך חשש ליצירת רושם שלילי שהיהודים רוקמים מזימות נקמה סביב שולחן השבת.
    הלחן המובא כאן נכתב על ידי יצחק אדל, והינו אחד מיני לחנים רבים שנכתבו לפיוט לאורך השנים. המייחד את לחנו של אדל כלחן מודרני יחסית, הוא כתיבתו לביצוע על ידי תזמורת, בשונה מרוב לחני הפיוט שנועדו לשירת היחיד או הקבוצה הקטנה, סביב שולחן השבת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?