כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
השקדייה פורחת
יערי, שרה |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
השקדיה פורחת
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- שירי חג
- ישראל : CBS
- [1967] השותפים ביצירה:
- רבינא, מנשה (מלחין);
- דושמן, ישראל (מחבר)
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
- חלק 1
-
01.
שמחה רבה
-
02.
חד גדיא
-
03.
עבדים היינו
-
04.
הידד למצעד
-
05.
כל הארץ דגלים
-
06.
סלינו על כתפינו
-
07.
יום של זיו
-
08.
הקיץ עבר
-
09.
שנה טובה
- חלק 2
-
01.
אורחים לחג
-
02.
שישו ושמחו
-
03.
נר לי
-
04.
שימו שמן
-
05.
מעוז צור
-
06.
כך הולכים השותלים
-
07.
השקדיה פורחת
-
08.
אני פורים
-
09.
שושנת יעקב
-
10.
חג פורים
-
11.
יום טוב לנו
נגן שירים ברצף
| הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת,וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת.צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּגמְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג:הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת:הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת!כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ,בְּאִתִּים נֵצֵא חוֹצֵץ:נִטַּע כָּל הַר וָגֶבַע,מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע:וְאַרְצֵנוּ שׁוּב נִירַשׁ -אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ. ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ - חַג הָאִילָנוֹת!ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ - חַג הָאִילָנוֹת. |
| במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; השיר פורסם בגלוית דואר של הקרן הקיימת לישראל (גלויה מס' 57). הגלויות הודפסו בין השנים 1932-1939. |
| כותר |
השקדיה פורחת |
|---|---|
| בביצוע |
פז, אסנת |
| מתוך |
שירי חג |
| חברת התקליטים |
ישראל : CBS |
| תאריך היצירה |
[1967] |
| השותפים ביצירה |
רבינא, מנשה 1899-1968 (מלחין) פז, אסנת (מבצע) דושמן, ישראל 1884-1947 (מחבר) |
| סוגה |
Children's songs |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997009938925505171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג.
השיר פורסם בגלוית דואר של הקרן הקיימת לישראל (גלויה מס' 57). הגלויות הודפסו בין השנים 1932-1939.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
השקדייה פורחת
יערי, שרה
השקדיה פורחת
עמיהוד, דליה
השקדיה פורחת
מקהלת ילדים בניצוחו של יצחק גרציאני
השקדיה פורחת
ארמוני, דפנה
השקדיה פורחת
פז, אסנת
השקדיה פורחת
השקדיה פורחת
אילנית
השקדיה פורחת
עמיהוד, דליה
השקדייה פורחת
מקהלת ילדי מחנות באירופה
השקדייה פורחת
מקהלת קול ציון לגולה
השקדיה פורחת ושמש פז זורחת
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
השקדיה פורחת ושמש פז זורחת
לוי, יצחק
השקדיה פורחת ושמש פז זורחת
השמינייה לזמר עם
השקדיה פורחת ושמש פז זורחת
השמינייה לזמר עם
השקדיה פורחת
ארמוני, דפנה
השקדייה פורחת
קוויאטקובסקה, דריה
השקדייה פורחת
זמרשת, משתתפי האירוע
השקדיה פורחת
זכאי, דודו; ראובני, דורית
