כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
מי אל כמוך
עובדיה, אריה | [1980 בערך]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
| אַדִּיר וְנָאוֹרבּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶדמִי אֵל כָּמוֹךָגּוֹלֶה עֲמוּקוֹתדּוֹבֵר צְדָקוֹתמִי אֵל כָּמוֹךָהָדוּר בִּלְבוּשׁוֹוְאֵין זוּלָתוֹמִי אֵל כָּמוֹךָזוֹכֵר הַבְּרִיתחוֹנֵן שְׁאֵרִיתמִי אֵל כָּמוֹךָטְהוֹר עֵינַיִםיוֹשֵׁב שָׁמַיִםמִי אֵל כָּמוֹךָכּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹתלוֹבֵשׁ צְדָקוֹתמִי אֵל כָּמוֹךָמֶלֶךְ מְלָכִיםנוֹרָא וְנִשְׂגָּבמִי אֵל כָּמוֹךָסוֹמֵךְ נוֹפְלִיםעוֹנֶה עֲשׁוּקִיםמִי אֵל כָּמוֹךָפּוֹדֶה וּמַצִּילצוֹעֶה בְּרָב כֹּחַמִי אֵל כָּמוֹךָקָרוֹב לְקוֹרְאָיורַחוּם וְחַנּוּןמִי אֵל כָּמוֹךָשׁוֹכֵן שְׁחָקִיםתּוֹמֵךְ תְּמִימִיםמִי אֵל כָּמוֹךָ |
|
"אדיר ונאור" (או "מי אל כמוך") הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל. הלחן הספרדי של הפיוט מוכר מאד ובימינו הוא מושר גם בקרב קהילות תפילה מתחדשות וקהילות אשכנזיות צעירות. נהוג שהחזן ומתפללים מהקהל, בהם ילדים, שרים כל אחד בית מהפיוט, והקהל משיב בשירת מענה – 'מי אל כמוך'. לעתים מגוונים ומחליפים לחנים בין הבתים. בקהילות האשכנזיות המסורתיות אומרים את כל הפיוט בלחש, ללא לחן. הפיוט מתאר את מידותיו והנהגותיו של האל על פי סדר הא"ב, כאשר כל שורה נחתמת במלים "מי אל כמוך". לפיוט זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים. |
| בביצוע |
צפירה, ברכה |
|---|---|
| חברת התקליטים |
תל אביב : CBS |
| תאריך היצירה |
[1964] |
| השותפים ביצירה |
צפירה, ברכה 1910-1990 (מבצע) |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Sephardi |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997009938635505171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"אדיר ונאור" (או "מי אל כמוך") הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל. הלחן הספרדי של הפיוט מוכר מאד ובימינו הוא מושר גם בקרב קהילות תפילה מתחדשות וקהילות אשכנזיות צעירות. נהוג שהחזן ומתפללים מהקהל, בהם ילדים, שרים כל אחד בית מהפיוט, והקהל משיב בשירת מענה – 'מי אל כמוך'. לעתים מגוונים ומחליפים לחנים בין הבתים. בקהילות האשכנזיות המסורתיות אומרים את כל הפיוט בלחש, ללא לחן. הפיוט מתאר את מידותיו והנהגותיו של האל על פי סדר הא"ב, כאשר כל שורה נחתמת במלים "מי אל כמוך".
לפיוט זה אין מלחין ידוע ולכן ייתכנו הבדלים בין הביצועים השונים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
מי אל כמוך
עובדיה, אריה
אדיר ונאור
כהן-מלמד, ניסן
מי אל כמוך
טולדנו, אבי
אדיר ונאור
נחום, בנימין
אדיר ונאור בורא דוק
להקת ירושלים; להקת צעירי פרס
אדיר ונאור בורא דוק
לוי, יצחק; אהרן, אבנר
מי אל כמוך
צפירה, ברכה
מי אל כמוך
דרמון, פיליפ
אדיר ונאור בורא דוק
דרעי, דוד
מי אל כמוך
סוסנה, ארמונד
אדיר ונאור בורא דוק
פריבן, ארי; ברונשטין, מרצ'לו; מטלון, רולנדו; סול, פליציה; קרים, אליזבת
אדיר ונאור
אשד, נגה; חוג הזמר גורדון
אדיר ונאור בורא דוק
אפנדי, חיים
אדיר ונאור
ד'אור, דוד
אדיר ונאור
ד'אור, דוד
אדיר ונאור
אבישי ואיציק אשל
אדיר ונאור
מדר, יניב
אדיר ונאור
בוזגלו, מרדכי
מי אל כמוך
עובדיה, אריה
אדיר ונאור
רפאלי, דורון
מי אל כמוך
צפירה, ברכה
אדיר ונאור בורא דוק
אדיר ונאור בורא דוק
תומר, אליהו
אדיר ונאור בורא דוק
עובדיה, רמי
אדיר ונאור בורא דוק
אדיר ונאור
