כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
שמע ישראל
פיק, צביקה; צמד רעים | [תשס"ב]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שמע ישראל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- פסטיבל הזמר החסידי תשל"ג
- ישראל : הד ארצי
- [1973] השותפים ביצירה:
- פיק, צביקה (מלחין)
נגן שירים ברצף
חלק 1
חלק 2
- חלק 1
-
01.
קדשנו במצוותיך
-
02.
שים שלום
-
03.
שמע ישראל
-
04.
גם כי אלך
-
05.
והביאנו לציון
-
06.
ואני תפילתי
- חלק 2
-
07.
עוד ישמע
-
08.
צדיק כתמר יפרח
-
09.
הללויה
-
10.
אמר ה' ליעקב
-
11.
אודך כי עניתני
-
12.
התנערי
נגן שירים ברצף
| שמע ישראל אדושם אלוקינואדושם אחד |
|
השיר "שמע ישראל" הולחן על ידי צביקה פיק בשנת 1972 עבור פסטיבל הזמר החסידי של אותה השנה. השיר מבוסס על פסוק יחיד מחומש "דברים", אשר נחשב לאחד מן הפסוקים המכוננים של תודעת האמונה היהודית באלוהים ומוזכר בתפילות רבות ובמעמדים מגוונים, החל מכינוסי ציבור חגיגיים וכלה בחדרי חדרים, לפני השינה על המיטה. פסטיבל הזמר החסידי נוסד בישראל בשנת 1969, בתקופה בה פרחו פסטיבלי זמר מסוגים שונים, כגון פסטיבל שירי הילדים, הזמר והפזמון, המזרחי ועוד. את יסודו של הפסטיבל לשירים חסידיים נוטים לקשור לאווירה שהיתה בארץ לאחר מלחמת ששת הימים, שניצחון המחץ של ישראל בה נתפס כנס מהמם וכפעמי משיח אשר חוללו התעוררות רוחנית גדולה בקרב הציבור בישראל. עם זאת ולמרות שפסוקים מולחנים מן המקורות היו מוקד הפסטיבל, רוב המלחינים והזמרים שהשתתפו בו לא היו שומרי תורה ומצוות. בלטה במיוחד השתתפותו של צביקה פיק עם השיר הזה באותה השנה, מפני ששנתיים קודם לכן, שמו נקשר להופעה סנסציונית של המחזמר "שיער" בתיאטרון "אואזיס" ברמת גן, שכללה עירום פרונטלי מלא של פיק ושחקנים אחרים ועוררה קול זעקה גדולה בישראל. מנהיגים דתיים בישראל יצאו מכליהם על כך שאיש כמו פיק שר את הפסוק "שמע ישראל" וגורם לכך שהוא מושמע בדיסקוטקים ברחבי הארץ (עוד תופעה מיובאת מחו"ל שנחשבה לתועבה בעיני רבים). בסופו של דבר ולמרבה ההתנגדות והתדהמה, השיר הפך למוכר ומוצלח עד כדי כך שגם בני הישיבות האדוקות והמחמירות ביותר היו שרים אותו בדבקות. עוד יש לומר לזכות פיק, כי הוא בחר להשתמש בכינוי "אדושם" ולא בשמו המפורש של אלוהים כפי שמופיע בפסוק המקורי, יש הרואים בכך מחווה של כבוד כלפי קהל המאזינים הדתי. |
| כותר |
שמע ישראל |
|---|---|
| בביצוע |
פיק, צביקה |
| מתוך |
פסטיבל הזמר החסידי תשל"ג |
| חברת התקליטים |
ישראל : הד ארצי |
| תאריך היצירה |
[1973] |
| השותפים ביצירה |
פיק, צביקה 1949-2022 (מלחין, מבצע) |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish) |
| שפה |
heb |
| מספר מערכת |
997008901080105171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "שמע ישראל" הולחן על ידי צביקה פיק בשנת 1972 עבור פסטיבל הזמר החסידי של אותה השנה. השיר מבוסס על פסוק יחיד מחומש "דברים", אשר נחשב לאחד מן הפסוקים המכוננים של תודעת האמונה היהודית באלוהים ומוזכר בתפילות רבות ובמעמדים מגוונים, החל מכינוסי ציבור חגיגיים וכלה בחדרי חדרים, לפני השינה על המיטה.
פסטיבל הזמר החסידי נוסד בישראל בשנת 1969, בתקופה בה פרחו פסטיבלי זמר מסוגים שונים, כגון פסטיבל שירי הילדים, הזמר והפזמון, המזרחי ועוד. את יסודו של הפסטיבל לשירים חסידיים נוטים לקשור לאווירה שהיתה בארץ לאחר מלחמת ששת הימים, שניצחון המחץ של ישראל בה נתפס כנס מהמם וכפעמי משיח אשר חוללו התעוררות רוחנית גדולה בקרב הציבור בישראל.
עם זאת ולמרות שפסוקים מולחנים מן המקורות היו מוקד הפסטיבל, רוב המלחינים והזמרים שהשתתפו בו לא היו שומרי תורה ומצוות. בלטה במיוחד השתתפותו של צביקה פיק עם השיר הזה באותה השנה, מפני ששנתיים קודם לכן, שמו נקשר להופעה סנסציונית של המחזמר "שיער" בתיאטרון "אואזיס" ברמת גן, שכללה עירום פרונטלי מלא של פיק ושחקנים אחרים ועוררה קול זעקה גדולה בישראל. מנהיגים דתיים בישראל יצאו מכליהם על כך שאיש כמו פיק שר את הפסוק "שמע ישראל" וגורם לכך שהוא מושמע בדיסקוטקים ברחבי הארץ (עוד תופעה מיובאת מחו"ל שנחשבה לתועבה בעיני רבים). בסופו של דבר ולמרבה ההתנגדות והתדהמה, השיר הפך למוכר ומוצלח עד כדי כך שגם בני הישיבות האדוקות והמחמירות ביותר היו שרים אותו בדבקות. עוד יש לומר לזכות פיק, כי הוא בחר להשתמש בכינוי "אדושם" ולא בשמו המפורש של אלוהים כפי שמופיע בפסוק המקורי, יש הרואים בכך מחווה של כבוד כלפי קהל המאזינים הדתי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
שמע ישראל
פיק, צביקה; צמד רעים
שמע ישראל
דלבקוביץ, שמשון
שמע ישראל
פיק, צביקה
