מעשה בלביבות
דגן, עזרא | [1970 בערך]
הוֹי חַנָּה זֶלְדָּה, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָהחַג הַחֲנֻכָּה הִגִּיעַ וּבָאוּבַחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָהלֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה. הוֹי רַבִּי קַלְמָן, אִישִׁי הַיָּקָראֶצְלִי בַּמִּטְבָּח קֶמַח לֹא נִשְׁאַרבַּעֲלִי הַיָּקָר וְאֵיךְ זֶה אוּכַללְהָכִין לְבִיבָה בְּלִי קֶמַח בִּכְלָל? אָז רַבִּי קַלְמָן שִׁנֵּס אֶת מָתְנָיוחָבַשׁ כּוֹבָעוֹ נָעַל מַגָּפָיוהַשּׁוּקָה דּוֹהֵר, קוֹנֶה הוּא מַהֵר,שַׂק קֶמַח לָבָן וְהַבַּיְתָה חוֹזֵר. הִנֵּה חַנָּה זֶלְדָּה, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָההִנֵּה לָךְ הַקֶּמַח לְהָכִין לְבִיבָהכִּי בַּחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָהלֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה. הוֹי רַבִּי קַלְמָן, אִישִׁי הַיָּקָראֶצְלִי בַּמִּטְבָּח שֶׁמֶן לֹא נוֹתַרבַּעֲלִי הַיָּקָר וְאֵיךְ יִתָּכֵןלֶאֱכֹל לְבִיבָה אִם שֶׁמֶן אֵין לִי אֵין? שׁוּב מְשַׁנֵּס רַבִּי קַלְמָן מָתְנָיוחוֹבֵשׁ כּוֹבָעוֹ וְנוֹעֵל מַגָּפָיוהַשּׁוּקָה דּוֹהֵר, קוֹנֶה הוּא מַהֵר,כַּד שֶׁמֶן טָהוֹר וְהַבַּיְתָה חוֹזֵר. הִנֵּה חַנָּה זֶלְדָּה, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה,הִנֵּה לָךְ שֶׁמֶן לְהָכִין לְבִיבָהכִּי בַּחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָהלֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה. הוֹי רַבִּי קַלְמָן אִישִׁי הַיָּקָראֶצְלִי בַּמִּטְבָּח לא נִשְׁאַר סֻכָּרבַּעֲלִי הַיָּקָר, וְאֵיךְ זֶה אֶפְשָׁרלְהָכִין לְבִיבָה בְּלִי טִפַּת סֻכָּר? עָיַף רַבִּי קַלְמָן נַפְשׁוֹ עֲצוּבָהנוֹעֵל מַגָּפָיו וְחוֹשֵׁב עַל לְבִיבָהלַשּׁוּק הוּא חוֹזֵר רָעֵב עוֹד יוֹתֵרסֻכָּר הוּא קוֹנֶה וְהַבַּיְתָה דּוֹהֵר. הִנֵּה חַנָּה זֶלְדָּה זוּגָתִי הָאֲהוּבָההִנֵּה הַסֻּכָּר הָכִינִי לְבִיבָהכִּי בַּחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָהלֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה. הוֹי רַבִּי קַלְמָן, אִישִׁי הַיָּקָרשֶׁמָּא נִדְחֶה הַלְּבִיבוֹת לְמָחָרבַּעֲלִי הַיָּקָר, הֵן אֵיךְ זֶה אֶפְשָׁר,לְהָכִין לְבִיבָה כְּשֶׁהַכֹּחַ נִגְמַר? אָז רַבִּי קַלְמָן חוֹלֵץ מַגָּפָיולוֹבֵשׁ הוּא סִנָּר מַפְשִׁיל שַׁרְווּלָיווְלָשׁ הַבָּצֵק יוֹצֵק וְיוֹצֵקצוֹחֵק אַחֲרוֹן רַק מִי שֶׁצּוֹחֵק. הוֹי חַנָּה זֶלְדָּה בֹּקֶר כְּבָר בָּאעֵינַיִם פִּקְחִי הִנֵּה לְבִיבָהכִּי בַּחֲנֻכָּה נַפְשֵׁנוּ מָה חָשְׁקָהלֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה. |
הבלדה בנויה מדיאלוג בין חנה זלדה לבעלה רבי קלמן, במתכונת שלוש אוקטבות. הבית הראשון הוא פניית רבי קלמן לאשתו ובקשתו שתטגן לביבות לחג החנוכה. בבית השני עונה חנה זלדה כאשר בכל פעם מוצאת מצרך החסר לה להכנת הלביבות. והבית השלישי הוא מוטיב מנחה, בו מספר הקריין כיצד רץ רבי קלמן וקונה את המצרך החסר. שלוש פעמים חוזר הסיפור על עצמו בתחלופת קמח, סוכר ושמן. בפעם הרביעית אומרת חנה זלדה כי אמנם המוצרים ישנם אך כוח לא נותר לה, ואז נאלץ רבי קלמן העייף גם להכין את הלביבות בעצמו. הבית האחרון מסיים כשרבי קלמן קורא לאשתו כשהפציע השחר ומזמין אותה לאכול עמו את הלביבה המוכנה. |
כותר |
מעשה בלביבות |
---|---|
כותרים נוספים |
לביבה חמה ומתוקה [ביצוע מוקלט] מעשה בלביבה [ביצוע מוקלט] רבי קלמן [ביצוע מוקלט] חנה זלדה [ביצוע מוקלט] |
בביצוע |
דגן, עזרא; דגן, צילה |
מתוך |
האוסף |
חברת התקליטים |
ראשון לציון : אן.אמ.אס |
תאריך היצירה |
2002 |
השותפים ביצירה |
חבקין, דרורה 1934-1995 (מלחין) פרנקל, חיה (מחבר) אליגון-רוז, תלמה 1944- (מחבר) אלדמע, גיל 1928-2014 (מעבד מוזיקלי) דגן, עזרא 1947- (מבצע) דגן, צילה 1946-2004 (מבצע) |
סוגה |
Songs, Hebrew |
שפה |
heb |
משך |
00:03:17 |
הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו |
מספר מדף |
DIGITAL |
מספר מערכת |
990052610050205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?