audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

תרזה יפה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    איילת אהבים
  • 02.
    עוד ניפגש
  • 03.
    הילד נסים
    3:17
  • 04.
    הלילה הזה
    3:15
  • 05.
    ליל סתיו
    4:00
  • 06.
    לי ולך
    2:30
  • 07.
    תרזה יפה
    3:32
  • 08.
    ארץ ישראל
  • 09.
    עיר לבנה
  • 10.
    הימים הארוכים העצובים
    3:52
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר תרזה יפה
בביצוע איינשטיין, אריק
מתוך נוסטלגיה
חברת התקליטים ישראל : אן. אם. סי
תאריך היצירה [1992]
השותפים ביצירה לוי, שם-טוב 1950- (מלחין, מעבד מוזיקלי)
ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר)
איינשטיין, אריק 1939-2013 (מבצע)
שפה heb
ISRC IL1010005910
משך 00:03:32
הערות רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו
מספר מערכת 990052590750205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "תרזה יפה" הוא שיר שהוקלט לראשונה בלחן זה לאלבומו של הזמר אריק איינשטיין שיצא בשנת 1984 ונקרא "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' – נוסטלגיה". זהו האלבום האחרון בסדרת אלבומי "ארץ ישראל השינה והטובה" של איינשטיין שהתחילה בשנת 1976. רוב שירי האלבום עובדו והוקלטו מחדש מתוך שירים שביצע איינשטיין בעבר, כאשר השיר היחיד שהולחן לראשונה עבור אלבום זה הוא "תרזה יפה" שהלחין שם טוב לוי.
    "תרזה יפה" הוא אחד משירי האהבה שכתב המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ופורסם לראשונה בתוך צרור של חמישה שירי עם בכתב העת "השילוח" בחורף 1908. השיר הזה השריש למעשה את קריאת שם העץ "טיליה" בעברית כ-"תרזה". השיר מתייחס בתחילתו לעץ כמשל לנערה שמוזכרת בסופו של השיר. ההקבלה בין העץ לבין הנערה היושבת בביתה נתפס בעיני רבים מחוקריו של ביאליק כנוטה לטובת העץ, שאותו מציג ביאליק כיכול להתחדש בעוד הנערה תקועה לנצח בביתה.
    השיר זכה ללחנים רבים במהלך השנים מלבד לחנו של שם טוב לוי. שני מלחינים, שמואל אלמן ועזרא אהרון, הלחינו כבר את השיר לראשונה בשני לחנים שונים במהלך שנות השלושים. בשנת 1944 הלחין את השיר שוב מנחם אבידום, וגם ינון נאמן ומוני אמריליו הלחינו את השיר במהלך השנים. השיר השתתף גם בשני לחנים שונים בפסטיבל הזמר והפזמון: בלחנו של ניסן כהן הב-רון בביצוע הפרברים בשנת 1967, ובלחנו של חיים רותם בשנת 1970.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?