audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

אוגוסט

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטה מסחרית
לתשומת ליבך, עקב מגבלות בתנאי השימוש ניתן לצפות בפריט זה רק מבניין הספרייה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    נופל מחוץ לזמן
    2:55
  • 02.
    ברגע הזה
    3:30
  • 03.
    זה מול זה
    3:57
  • 04.
    איך תופיע בי
    3:16
  • 05.
    כדי נשימה
    3:21
  • 06.
    הולך
    3:26
  • 07.
    אוגוסט
    2:39
  • 08.
    בתוך חלום
    3:32
  • 09.
    שקט ירד
    3:27
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אוגוסט
בביצוע כהן אלעזר, הילה
מתוך נופל מחוץ לזמן
חברת התקליטים ישראל : לייבלה
תאריך היצירה [2016]
השותפים ביצירה כהן אלעזר, הילה 1956- (מלחין, מבצע)
גרוסמן, דויד 1954- (מחבר)
אביב, רן (מעבד מוזיקלי)
שפה heb
ISRC IL1066600060
משך 00:02:39
הערות רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו
מספר מערכת 990051027160205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
על האלבום
  • “נופל מחוץ לזמן" הוא אלבום של הילה כהן אלעזר בשיתוף עם דויד גרוסמן. זהו אלבום קינה וגעגוע כפול – לבנו של גרוסמן, אורי, ולאביה של כהן, הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר. האלבום מבוסס על טקסטים מספר באותו שם שכתב גרוסמן לזכר בנו שנפל במלחמת לבנון השנייה.
    הילה סיפרה על המפגש בראיון: "שלחתי לו בחרדת קודש שיר מתוך הספר שלו שנוגע במשהו חשוף וטלטל אותי לעולם שלי. נפגשנו, הוא התרגש ובאצילות נפש אישר לי להפוך טקסט לשיר. דויד הגיע למופע ההשקה ואמר שאני שרה את הכאב שלי מבלי לאבד מגע עם השירים שלו".
    גרוסמן סיפרעל עומק אבלו ועל הצורך לחיות: "מאז שאורי בני נהרג, למדתי משהו בכתיבה שלי – יש דרך אחת שבה אנחנו יכולים לקלוט את אפס קצהו של מה שקורה מעבר לחומה ההרמטית של המוות, להרגיש את התחושה של מה זה לא להיות. ויחד עם זה להרגיש את מלאות החיים – וזו דרך הכתיבה. את זה אני מחפש כשאני כותב, להיות לרגעים במקום הזה, שאני נוגע בשניהם".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?