כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
שיר מאגדי העומר
בן עזרא, מרים |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שיר מאגדי העומר
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- הקלטה
- 1954 השותפים ביצירה:
- פוסטולסקי, שלום (מלחין);
- גלעד, זרובבל בן חיים (מחבר)
| עֹמֶר, עֹמֶר, תְּבוּאָה חֲדָשָׁה:עֹמֶר, עֹמֶר, תְּבוּאָה חֲדָשָׁה:נֶאֱגַד אֲגָדִים, אַגְדֵי הַבָּר, נְאַלֵּם אֲלֻמּוֹת אֲלֻמּוֹת בַּכַּר.נֶאֱגַד אֲגָדִים בַּבָּר,נְאַלֵּם אֲלֻמּוֹת בַּכַּר - עֹמֶר תְּבוּאָה חֲדָשָׁה!הַמְּלִילוֹת רַכּוֹת גַּרְעִינִים,זַרְעֵי הַבְּרָכָה עוֹד שְׂפוּנִים -עֹמֶר תְּבוּאָה חֲדָשָׁה!נִנְצֹר מֵאוֹיֵב מִתְנַקֵּשׁ, מִחֹרֶב רוּחַ שׁוֹדֵף וּמֵאֵשׁ -עֹמֶר תְּבוּאָה חֲדָשָׁה!אֲדָמָה תִּשָּׂא רַב תַּגְמוּליְבֹרַךְ בְּיָדֵינוּ הַיְּבוּלעֹמֶר תְּבוּאָה חֲדָשָׁה!. |
| שיר לחג העומר, שהשלים את חגיגת הפסח כחג האביב וכחג הקציר. רותי פריד זוכרת את חגיגות העומר בקיבוץ מענית, שנערכו על פי המסכת של מתתיהו שלם. כל חברי הקיבוץ יצאו לשדה, ובחורים אוחזי מגל בידיהם קצרו את התבואה הראשונה. בחגיגות השתתפו הילדים בריקוד עם שיבולים והקהל שר שירי אביב. ראשית חידושו של חג העומר היה ככל הנראה בשנות העשרים בעמק יזרעאל. החג כלל את שלושת היסודות שאפיינו אותו בימי קדם - קצרי העומר, הנפת העומר והבאתו (הסמלית כמובן) אל המזבח ואל הכוהנים. חידוש החג היה ביטוי נוסף למגמה של החלוצים המתיישבים להתאים "דפוסי חג שונים להעמקת ההיאחזות בקרקע ולמגע -קשר אל העבר החקלאי הקדום" (שלם, תשל"ז: 49).חגגו אותו בעיקר בקיבוצים, במגוון דרכים ולא לפי נוסח מגובש ואחיד. נהוג "שכל בני המקום יוצאים בערב החג [הפסח] או למחרתו לפני השקיעה אל השדה, [שם, הם] מניפים לראשונה את החרמש בקמה ומביאים את ראשית התבואה הביתה, בשירה ובזמרה... יש שחוגגים אותו בפתיחה לחג הפסח בכלל (בערב חג), [ו]יש שהוא נערך כחגיגה עצמאית למחרת היום בצורת תהלוכה" (שם: 52). כמו כן, יש שמניפים את העומר בליל הסדר לפני המסובים. שלם הוסיף כי לחג היו לפחות שלושה דפוסים: נוסח רמת יוחנן שכלל מסכת ולחנים מפרי עטו, נוסח עין חרוד שחיבר פוסטולסקי, ונוסח חפציבה. לצורך החג נבחרו פסוקים מהמקורות, וחוברו מחולות ושירים רבים העוסקים באביב ובקציר ומבטאים רגשות שמחה והודיה. המסכת של שלם חוברה בשנת 1947 ואומצה בקיבוצים שונים בשלמותה או בחלקה. היא כוללת קריאה, שירה ומחולות שחיברה לאה ברגשטיין (שלם, תשל"ז: 52) וכן את הקצירה הסמלית, ההנפה ומנהגים אחרים המוזכרים במקורות. לאה ברגשטיין הייתה שותפה גם בעיצוב המסכת לחג הגז (אשל, 2001: 9-10, וראו שיר מספר 10). השיר התפרסם לראשונה, בנוסח שונה, תחת השיר "שיר מאגדי העמר", ללחן של אפרים בן-חיים (בן חיים, תש"ד: 12-13). לאחר מכן התפרסם 'שיר מאגדי העמר' ללחנו של פוסטולסקי בנוסחים בני ארבעה בתים (למשל: פוסטולסקי, תשי"ג: 31; בר זמרא, תשכ"ז, לחג הפסח חוברת ו: 13). לצדם פורסמו נוסחים קצרים יותר, המכילים רק את הבית הראשון ושונים זה מזה בפרטים. למשל בשירון 'ספר שירים ומנגינות לבית העמים ולעם' (תש"ז: 44), השורות השלישית והרביעית הן "נאגד אגדים בר, בר / נאלם אלמות בכר". ב'זמר חן' (ביריביס ואחרים, 1960: 80) אותן שורות כתובות כך: "נאגד אגשים בר / נאלם אלמות בגיא וגם בהר". לשיר יש לחן נוסף מאת משה ביק (תש"ח: 19) שנכתב לנוסח המילים הראשון. (מתוך: "ילד חן, ילדת חן", עמ' 32) |
| בביצוע |
מקהלת קיבוץ נען |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1954 |
| השותפים ביצירה |
פוסטולסקי, שלום 1893-1949 (מלחין) אורן, יהודה 1911-1999 (מעבד) גלעד, זרובבל בן חיים 1912-1988 (מחבר) מקהלת קיבוץ נען (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
16.4.1954 |
| שפה |
heb |
| מספר מדף |
ZMR 06066 |
| מספר מערכת |
990039765590205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
שיר לחג העומר, שהשלים את חגיגת הפסח כחג האביב וכחג הקציר. רותי פריד זוכרת את חגיגות העומר בקיבוץ מענית, שנערכו על פי המסכת של מתתיהו שלם. כל חברי הקיבוץ יצאו לשדה, ובחורים אוחזי מגל בידיהם קצרו את התבואה הראשונה. בחגיגות השתתפו הילדים בריקוד עם שיבולים והקהל שר שירי אביב. ראשית חידושו של חג העומר היה ככל הנראה בשנות העשרים בעמק יזרעאל. החג כלל את שלושת היסודות שאפיינו אותו בימי קדם - קצרי העומר, הנפת העומר והבאתו (הסמלית כמובן) אל המזבח ואל הכוהנים. חידוש החג היה ביטוי נוסף למגמה של החלוצים המתיישבים להתאים "דפוסי חג שונים להעמקת ההיאחזות בקרקע ולמגע -קשר אל העבר החקלאי הקדום" (שלם, תשל"ז: 49).חגגו אותו בעיקר בקיבוצים, במגוון דרכים ולא לפי נוסח מגובש ואחיד. נהוג "שכל בני המקום יוצאים בערב החג [הפסח] או למחרתו לפני השקיעה אל השדה, [שם, הם] מניפים לראשונה את החרמש בקמה ומביאים את ראשית התבואה הביתה, בשירה ובזמרה... יש שחוגגים אותו בפתיחה לחג הפסח בכלל (בערב חג), [ו]יש שהוא נערך כחגיגה עצמאית למחרת היום בצורת תהלוכה" (שם: 52). כמו כן, יש שמניפים את העומר בליל הסדר לפני המסובים. שלם הוסיף כי לחג היו לפחות שלושה דפוסים: נוסח רמת יוחנן שכלל מסכת ולחנים מפרי עטו, נוסח עין חרוד שחיבר פוסטולסקי, ונוסח חפציבה. לצורך החג נבחרו פסוקים מהמקורות, וחוברו מחולות ושירים רבים העוסקים באביב ובקציר ומבטאים רגשות שמחה והודיה. המסכת של שלם חוברה בשנת 1947 ואומצה בקיבוצים שונים בשלמותה או בחלקה. היא כוללת קריאה, שירה ומחולות שחיברה לאה ברגשטיין (שלם, תשל"ז: 52) וכן את הקצירה הסמלית, ההנפה ומנהגים אחרים המוזכרים במקורות. לאה ברגשטיין הייתה שותפה גם בעיצוב המסכת לחג הגז (אשל, 2001: 9-10, וראו שיר מספר 10). השיר התפרסם לראשונה, בנוסח שונה, תחת השיר "שיר מאגדי העמר", ללחן של אפרים בן-חיים (בן חיים, תש"ד: 12-13). לאחר מכן התפרסם 'שיר מאגדי העמר' ללחנו של פוסטולסקי בנוסחים בני ארבעה בתים (למשל: פוסטולסקי, תשי"ג: 31
בר זמרא, תשכ"ז, לחג הפסח חוברת ו: 13). לצדם פורסמו נוסחים קצרים יותר, המכילים רק את הבית הראשון ושונים זה מזה בפרטים. למשל בשירון 'ספר שירים ומנגינות לבית העמים ולעם' (תש"ז: 44), השורות השלישית והרביעית הן "נאגד אגדים בר, בר / נאלם אלמות בכר". ב'זמר חן' (ביריביס ואחרים, 1960: 80) אותן שורות כתובות כך: "נאגד אגשים בר / נאלם אלמות בגיא וגם בהר". לשיר יש לחן נוסף מאת משה ביק (תש"ח: 19) שנכתב לנוסח המילים הראשון. (מתוך: "ילד חן, ילדת חן", עמ' 32)
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
שיר מאגדי העומר
בן עזרא, מרים
נאגד אגדים
בן עזרא, מרים; ברגר, אסתר; קליטמן, ברוך
שיר מאגדי העומר
זמרשת, משתתפי האירוע
שיר מאגדי העומר
לוי, אורי
נאגד אגדים
פריד, רותי
