audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

שלום עליכם מלאכי השרת

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    שלום עליכם מלאכי השרת
    3:40
  • 02.
    צור משלו אכלנו
    2:44
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שלום עליכם מלאכי השרת
בביצוע סגל-רוזנבך, ישראל; למפל, מקס
מתוך שלום עליכם
תאריך היצירה 1955
השותפים ביצירה סגל-רוזנבך, ישראל (זמר, מבצע)
למפל, מקס 1900-1987 (מבצע)
הערת מקום וזמן על גבי התקליט: 4.4.1955
סוגה Musical traditions (Jewish), Ashkenazi
Piyyutim

שפה heb
משך 00:03:40
הערות מסורתי.
מתוך אוסף קול ישראל.
מסורת: אשכנזים

מספר מדף K-01581-01-B-01
מספר מערכת 990036843910205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • הלחן נכתב בחודש מאי 1918 על מדרגות אוניברסיטת קולומביה בניו יורק שם למד חינוך מוסיקלי בעברו המלחין הרב ישראל גולדפארב. הלחן נדפס לראשונה בחוברת The Jewish Songster ובאותה שנה גם בספר Friday Evening Melodies שנדפס בניו יורק ב1918. הלחן חובר עבור שירת זמירות בבית הכנסת (הקונסרבטיבי), ולא בבית. הלחנים שבכרך זה נועדו לשמש לתפילות מאוחרות של ליל שבת, שכללו גם זמירות. מדובר ביוזמה של התנועה הקונסרבטיבית שנועדה להקל על היהודים האמריקאיים החוזרים בימי שישי מאוחר מן העבודה. ישראל גולדפארב, הוסמך לרבנות על ידי התנועה הקונסרבטיבית בשנת 1902 ושימש כחזן וכרב של בית הכנסת "בית ישראל אנשי אמת" בברוקלין עד מותו בשנת 1956. גולדפארב ובני משפחתו היו מעורבים בתנועת ישראל הצעיר Young Israel, אשר עודדה כחלק מעקרונותיה את השירה הקהילתית, דבר שהיווה חידוש באותם ימים. ייתכן והלחן זכה לתפוצה נרחבת גם בזכות הקישור לקהילות אלה. הלחן נפוץ עד כדי כך שהוא היה אחד הלחן המוכרים ביותר בעולם היהודי האשכנזי במאה העשרים. לעיתים קרובות מקורו נשכח והוא מכונה כלחן "עממי" או "חסידי".

    מידע נוסף על הלחן ומחברו ניתן למצוא במאמר אליהו שלייפר, "שלום עליכם: הלחן המקובל והמלחין הנשכח", בתוך: לב שומע - ספר היובל לאביגדור הרצוג, דוכן ט"ז, עמ' 310-325.
תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?