כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
עץ השדה
גלרון, נורית | [1981]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
עץ השדה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
-
מתוך אלבום:
- בשקט
- ראשון לציון : אן.אם.סי
- 1992 השותפים ביצירה:
- חנוך, שלום (מלחין);
- זך, נתן (מחבר);
- הרפז, אורי (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
2:58יש ונדמה
-
02.
2:13מגדים
-
03.
3:15הילד נסים
-
04.
2:59משירי ארץ אהבתי
-
05.
2:44הרכבת
-
06.
5:32עץ השדה
-
07.
4:55אגדה יפנית
-
08.
3:09יליד הארץ
-
09.
3:59נסיך קטן
-
10.
3:27שיר השדה
-
11.
3:28שיר סיום
-
12.
3:29אל תלכי מכאן
נגן שירים ברצף
| כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶהכְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַכְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּעוַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַאֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶהכְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶהכְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָהכְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁוַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַאֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶהכְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶהכְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִםכְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵאוַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַאֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶהכְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִיטָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּהקָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָרוּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּהכְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶהכְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה |
|
"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים. שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ. שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות . בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת". |
| כותר |
עץ השדה |
|---|---|
| בביצוע |
אלהרר, דודו |
| מתוך |
בשקט |
| חברת התקליטים |
ראשון לציון : אן.אם.סי |
| תאריך היצירה |
1992 |
| השותפים ביצירה |
חנוך, שלום 1946- (מלחין) אלהרר, דודו 1945- (מבצע) זך, נתן 1930-2020 (מחבר) הרפז, אורי 1952- (מעבד מוזיקלי) |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:05:32 |
| הערות |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
| מספר מדף |
CD/09231 |
| מספר מערכת |
990036633360205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"כי האדם עץ השדה" הוא שיר מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון. השיר הופיע לראשונה בשנת 1981 באלבום "שירים באמצע הלילה" שבו שרה גלרון משירים שכתב נתן זך במיוחד לאלבום הזה, ובשיתוף עם המלחינים.
שירו של זך ינק ממורשת ותיקה וענפה של דימויים בספרות היהודית לדורותיה. הדימוי העיקרי בשיר הוא השוואה דו-כיוונית בין האדם לבין העץ, ושותפות גורל ביניהם. מצד אחד, העץ והאדם שותפים לטעם החיים והצמיחה, אך מהצד השני שותף האדם גם לאכזריות ולסבל שהם מנת חלקו של העץ, עד המוות. זך גם מוסיף שהקבורה באדמה היא סוף חייו של האדם כשם שהיא ראשית חייו של העץ.
שירם של נתן זך ושלום חנוך הפך לאחד משירי האבל המושמעים בישראל במקרי אסון. את המעמד הייחודי הזה שלו אפשר להסביר בנסיבות שבהן הוא התפרסם והתקבל – באוקטובר 1981 נרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת, ושבוע וחצי לאחר מכן מת פתאום גם משה דיין. היתה זו תקופת החגים, שבה צוין יום השנה השמיני למלחמת יום כיפור. כל אלה יצרו תחושות דכדוך וחשש מפני הבאות, וההשמעות הרבות של השיר ברדיו לאחר מותם של סאדאת ודיין הביאו לזיהויו עם אותן תחושות .
בערוב ימיו אמר זך כי השיר הזה היה אחד משני היחידים שכתב בחייו על המוות, אך קבל על כי רבים החמיצו את תוכנו המורבידי ומצאו בו תכנים אחרים. הוא סיפר: "אני שונא לשמוע את השיר הזה, הוא מסמל תמיד אסון. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים, הייתי רץ הביתה לראות מי מת".
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
עץ השדה
גלרון, נורית
כי האדם עץ השדה
גלרון, נורית
עץ השדה
גלרון, נורית
עץ השדה
חנוך, שלום
עץ השדה
דוכין, ארקדי
עץ השדה
חנוך, שלום
עץ השדה
גלרון, נורית
עץ השדה
חנוך, שלום
עץ השדה
גלרון, נורית
עץ השדה
גלרון, נורית
עץ השדה
חנוך, שלום
עץ השדה
יעקובוביץ, ירוסלב
עץ השדה
גלרון, נורית
עץ השדה
גלרון, נורית
כי האדם עץ השדה
חנוך, שלום
עץ השדה
כהן, יזהר
כי האדם עץ השדה
חנוך, שלום
כי האדם עץ השדה
גלרון, נורית
עץ השדה
גלרון, נורית
עץ השדה
חנוך, שלום
עץ השדה
טוקאן, מרים
כי האדם עץ השדה
פולק, עמית
