בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
נגן שירים ברצף
-
01.
תפילה
-
02.
אצלנו בכפר טודרא
-
03.
ילדים זה שמחה
-
04.
דרור יקרא
-
05.
קוצים עלו בדרכים
-
06.
חתונה מרוקאית
נגן שירים ברצף
|
"אלי שורשים" הוא אלבום הבכורה של להקת "הברירה הטבעית" שיצא לאור בשנת 1979 בהוצאה עצמית ובהפקה עצמית של מנהיג הלהקה שלמה בר. שלמה בר עלה עם משפחתו לארץ כילד וגר במעברת באר יעקב. בשנת 1976, כשאחריו שנים של ניסיונות לפרוץ בתחום המוזיקה והתיאטרון בישראל, הגיע שלמה בר לעבוד בתיאטרון חיפה כתוצאה משידוך של המוזיקאי דודו אלהרר. בתיאטרון חיפה עבד שלמה בר על המחזה "קריזה" שכתב יהושע סובול והלחין שני שירים למחזמר, "ילדים זה שמחה" ו-"אצלנו בכפר טודרא". המחזמר "קריזה" היה להצלחה בין היתר בזכות שירים אלה, אותם גם ביצע בר בעצמו. לאחר מכן הרכיב בר הרכב שיבצע בהופעות גם את השירים הללו אך גם שירים חדשים שהוא כתב. ההרכב כלל מלבד בר את המתופף אליהו דגמי, הבסיסט ישראל בורכוב, הגיטריסט מיגל הרשטיין, הזמרת ונגנית הויולה צרויה להב (שידועה גם כפזמונאית נחשבת וכבת זוגו של המפיק המוזיקלי לואי להב) ונגן הכינור סמסון קהמקר ההודי. השילוב בין הסגנונות השונים הביא ליצירה מוזיקלית חדשנית לתקופתה. הסגנון של האלבום "אלי שורשים" היה שונה לחלוטין מכל דבר אחר במוזיקה הישראלית בסוף שנות השבעים. במה שמכונה כיום "רוק מזרחי", או "רוק מוזיקת עולם" שילבו בר ולהקת "הברירה הטבעית" סגנונות מערביים ומזרחיים ביחד. בין היתר ניכרו השפעות של מוזיקה הודית, מוזיקה פרסית, מוזיקה צפון אפריקאית ומוזיקה מזרחית שנחשבה אז למוזיקה שולית ונחותה וסבבה סביב סצנת "הקסטות". יחד עם זאת שילבה "הברירה הטבעית" טקסטים מחאתיים וגם שירי משוררים, דבר שבידל את "הברירה הטבעית" מכל להקה אחרת. האלבום "אלי שורשים" כלל רק שישה שירים. השיר "תפילה" שפותח את האלבום הוא שיר שכתב המשורר אברהם חלפי ועוסק ביחס של האדם מול האל. השיר "ילדים זה שמחה" הוא השיר הבולט מתוך האלבום וגם השיר המפורסם ביותר של "הברירה הטבעית". השיר נכתב כמחאה על המדינה שמעודדת משפחות מרובות ילדים אך לא עוזרת להם כלכלית ומפלה את בני עדות המזרח. גם השיר השני מהמחזמר "קריזה", "אצלנו בכפר טודרא" נכנס לאלבום וזכה להצלחה. |
| חברת התקליטים |
אזור : תרבותון |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1991 |
| השותפים ביצירה |
הברירה הטבעית (להקה) בר, שלמה קהמקר, סמסון הרשטין, מיגל בורכוב, ישראל |
| תיאור פיזי |
1 תקליטור (38:49 דקות) : קול 3/4 4 אינץ'.. |
| שפה |
heb |
| הערות |
מן המארז. |
| מספר מדף |
CD 00102 |
| מספר מערכת |
990025527960205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, אנא מלא/י טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט נמסר לספרייה הלאומית בהתאם לחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), תשס"א-2000, והוא עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
על האלבום
-
"אלי שורשים" הוא אלבום הבכורה של להקת "הברירה הטבעית" שיצא לאור בשנת 1979 בהוצאה עצמית ובהפקה עצמית של מנהיג הלהקה שלמה בר. שלמה בר עלה עם משפחתו לארץ כילד וגר במעברת באר יעקב. בשנת 1976, כשאחריו שנים של ניסיונות לפרוץ בתחום המוזיקה והתיאטרון בישראל, הגיע שלמה בר לעבוד בתיאטרון חיפה כתוצאה משידוך של המוזיקאי דודו אלהרר. בתיאטרון חיפה עבד שלמה בר על המחזה "קריזה" שכתב יהושע סובול והלחין שני שירים למחזמר, "ילדים זה שמחה" ו-"אצלנו בכפר טודרא".
המחזמר "קריזה" היה להצלחה בין היתר בזכות שירים אלה, אותם גם ביצע בר בעצמו. לאחר מכן הרכיב בר הרכב שיבצע בהופעות גם את השירים הללו אך גם שירים חדשים שהוא כתב. ההרכב כלל מלבד בר את המתופף אליהו דגמי, הבסיסט ישראל בורכוב, הגיטריסט מיגל הרשטיין, הזמרת ונגנית הויולה צרויה להב (שידועה גם כפזמונאית נחשבת וכבת זוגו של המפיק המוזיקלי לואי להב) ונגן הכינור סמסון קהמקר ההודי. השילוב בין הסגנונות השונים הביא ליצירה מוזיקלית חדשנית לתקופתה.
הסגנון של האלבום "אלי שורשים" היה שונה לחלוטין מכל דבר אחר במוזיקה הישראלית בסוף שנות השבעים. במה שמכונה כיום "רוק מזרחי", או "רוק מוזיקת עולם" שילבו בר ולהקת "הברירה הטבעית" סגנונות מערביים ומזרחיים ביחד. בין היתר ניכרו השפעות של מוזיקה הודית, מוזיקה פרסית, מוזיקה צפון אפריקאית ומוזיקה מזרחית שנחשבה אז למוזיקה שולית ונחותה וסבבה סביב סצנת "הקסטות". יחד עם זאת שילבה "הברירה הטבעית" טקסטים מחאתיים וגם שירי משוררים, דבר שבידל את "הברירה הטבעית" מכל להקה אחרת.
האלבום "אלי שורשים" כלל רק שישה שירים. השיר "תפילה" שפותח את האלבום הוא שיר שכתב המשורר אברהם חלפי ועוסק ביחס של האדם מול האל. השיר "ילדים זה שמחה" הוא השיר הבולט מתוך האלבום וגם השיר המפורסם ביותר של "הברירה הטבעית". השיר נכתב כמחאה על המדינה שמעודדת משפחות מרובות ילדים אך לא עוזרת להם כלכלית ומפלה את בני עדות המזרח. גם השיר השני מהמחזמר "קריזה", "אצלנו בכפר טודרא" נכנס לאלבום וזכה להצלחה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
