כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כנרת
לאופר, לוטה; פטרושקה, שבתי; תזמורת קול ישראל | 195?
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כנרת
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1951 השותפים ביצירה:
- צלנר, הרי (מלחין);
- פטרושקה, שבתי (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
1.
כנרת
-
2.
כנרת
-
3.
כנרת
נגן שירים ברצף
| כינרת הגלים שירם יניעוזכר מנגינה ישמיעו הקרובה ללבכינרת ים של תכלת מתנועעמעיר טבריה משתרעעד שדמות עין גברק אגדהמימי קדם לוחש סביבךשיר עבודהאף נשמע על חופךכינרתלוחשים גלי המיםאדמה וים שמייםקסם חלומות |
| שיר זה שנכתב בשנת 1947 בסגנון טנגו הוא חלק מרפרטואר של ריקודי זוגות שהיו נפוצים ביישוב בעיקר בתל אביב בשנות ה40 שכונו "ריקודים סלוניים". ריקודים אלה התבססו על ז'אנרים קוסמופוליטים של ריקודים שהיו נפוצים באירופה בשנות ה30 וה40 כגון: פוקסטרוט, ממבו, טנגו, צ'רסלטון, ועוד. ישנו איזשהו ניגוד בין ההשקה המוסיקלית לסגנונות אירופיים, לבין תוכן התמלילים שהיה לעיתים קרובות אהבת הארץ ונופיה. כך נוצרו למשל טנגו "ארצנו הקטנטונת", פוקסטרוט "אל הגליל" וטנגו "כנרת". אנשי ההתיישבות העובדת התיחסו לריקודים הסלונים בזלזול כמוסיקה שאינה מתאימה לנוער הארצישראלי ואינה תורמת לחיזוק המשימה הלאומית הן בגלל הקשר המוסיקלי למוסיקה לועזית שאינה לאומית, הן בגלל הערכים הבורגנים שהיא משקפת בהיותה ריקודים של זוגות ולא ריקודי מעגל. בניגוד לשירי הרועים ושירי ה"הו הו" של שנות הארבעים והחמישים שאותם קידשה התנועה הציונית ועל כן הם זכו לביצועים מחודשים לאורך שנות המדינה, הריקודים הסלוניים לא נכחו בשדה הביצוע הישראלי לאורך השנים כחלק מן השדרה המרכזית של הפס קול הישראלי. |
| כותרים נוספים |
אתחלתא: החמה כבר עולה [ביצוע מוקלט] חמה כבר עולה [ביצוע מוקלט] |
|---|---|
| בביצוע |
פטרושקה, שבתי; אלכסנדר, לילו; תזמורת קול ישראל |
| תאריך היצירה |
1951 |
| השותפים ביצירה |
צלנר, הרי (מלחין) פטרושקה, שבתי 1903-1997 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) אלכסנדר, לילו (זמר, מבצע) תזמורת קול ישראל (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 25.9.1951 |
| סוגה |
Tangos |
| שפה |
heb |
| משך |
00:04:14 |
| הערות |
מתוך אוסף קול ישראל. |
| מספר מדף |
K-04795-01-B K-07656-01-A K-07656-01-B |
| מספר מערכת |
990002499270205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
שיר זה שנכתב בשנת 1947 בסגנון טנגו הוא חלק מרפרטואר של ריקודי זוגות שהיו נפוצים ביישוב בעיקר בתל אביב בשנות ה40 שכונו "ריקודים סלוניים". ריקודים אלה התבססו על ז'אנרים קוסמופוליטים של ריקודים שהיו נפוצים באירופה בשנות ה30 וה40 כגון: פוקסטרוט, ממבו, טנגו, צ'רסלטון, ועוד. ישנו איזשהו ניגוד בין ההשקה המוסיקלית לסגנונות אירופיים, לבין תוכן התמלילים שהיה לעיתים קרובות אהבת הארץ ונופיה. כך נוצרו למשל טנגו "ארצנו הקטנטונת", פוקסטרוט "אל הגליל" וטנגו "כנרת". אנשי ההתיישבות העובדת התיחסו לריקודים הסלונים בזלזול כמוסיקה שאינה מתאימה לנוער הארצישראלי ואינה תורמת לחיזוק המשימה הלאומית הן בגלל הקשר המוסיקלי למוסיקה לועזית שאינה לאומית, הן בגלל הערכים הבורגנים שהיא משקפת בהיותה ריקודים של זוגות ולא ריקודי מעגל. בניגוד לשירי הרועים ושירי ה"הו הו" של שנות הארבעים והחמישים שאותם קידשה התנועה הציונית ועל כן הם זכו לביצועים מחודשים לאורך שנות המדינה, הריקודים הסלוניים לא נכחו בשדה הביצוע הישראלי לאורך השנים כחלק מן השדרה המרכזית של הפס קול הישראלי.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
כנרת
לאופר, לוטה; פטרושקה, שבתי; תזמורת קול ישראל
כינרת
שטיל, יהושע
כנרת הגלים שירה יריעו זכר מנגינה ישמיעו
שטיל, יהושע; פטרושקה, שבתי; תזמורת הריקודים של קול ישראל
כנרת טנגו
שטיל, יהושע; פטרושקה, שבתי; תזמורת הריקודים של קול ישראל
כנרת
גולדן, היני
כנרת הגלים שירה יריעו זכר מנגינה ישמיעו
אלפסי, לאו; לוצ'יאן, רדו; תזמורת הבידור של קול ישראל
כנרת
אלפסי, לאו; תזמורת הבידור של קול ישראל
כנרת
אושרוביץ, משה
כינרת
ליברמן, רותי
