audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

הבה נגילה ונשמחה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטת רדיו
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 01.
    רוח רוח...למה לא תשכב לנוח
    2:17
  • 02.
    הבה נגילה ונשמחה
    2:00
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר הבה נגילה ונשמחה
מתוך רוח רוח...למה לא תשכב לנוח
תאריך היצירה 1952
הערת מקום וזמן על גבי התקליט: 10.8.1952.
סוגה Nigunim
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European, Hasidim

שפה heb
משך 00:02:00
הערת משתתפים בביצוע מקהלות הזמריה.
מספר מדף K-02723-01-B-02
מספר מערכת 990037119950205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • את השיר "הבה נגילה" חיבר המוסיקאי והמורה אברהם צבי אידלסון, לימים אבי המחקר המודרני של המוסיקה היהודית. הוא כתב את מילותיו לניגון ששמע בירושלים מפי חסידי סדיגורה בשנת 1915.
    אליהו הכהן מציין שכאשר אלנבי כבש את ירושלים מהתורכים, בנר ראשון של חנוכה 1917, הוכרז חג חדש, "יום הגאולה". לכבוד החג החדש נכתבו שירים רבים בנושאי גאולה, משיח ואליהו הנביא. רבים ציפו שאידלסון יחבר את "השיר האולטימטיבי" לחג זה, והוא נענה לציפיה.
    אידלסון סיפר כי בשנת 1918 הוא חיפש "מנגינה עממית" עבור המקהלה המעורבת שלו בירושלים "שתוכל להיות שלאגר". בחירתו נפלה על הניגון הנזכר, לו חיבר טקסט עברי ועיבד אותו לארבע קולות. המקהלה והקהל קבלו את השיר בהתפעלות. למחרת היום שרוהו בחוצות ירושלים, ובזמן קצר הוא התפשט ברחבי הארץ וממנה לאל כל העולם היהודי.


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?