כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
טעם המן
דמארי, שושנה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אחד שנים שלש ארבע אל תשאל כיצד
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 195? השותפים ביצירה:
- שלונסקי, ורדינה (מלחין);
- אלתרמן, נתן (מחבר)
| מה רבים פה הדוקטוריםאין אחד אדם פשוטואני ממאה שערים ודוקטור לשדכנותאחד, שתיים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע כך ובבית ילדים ליהעיניים זיתוניםגדולים לי, בינוניים ליוקטנים וקטנטניםאחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע יש, ברוך השם ובתי, יפת-תימניםבוקר משכימה לקוםומחלקת לקטנטוניםאת הפיתה והשוםאחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע כךהיא קיבלה משרת עוזרתומאז איני ישןהעברית שלה מוזרתביטע שיין אוּנְד דאנקע שייןאחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע נישט גוטהעבודה אם פה רצית לא תצליח בלי מיסיםהמנהל, גם לו, הביטהיש דודים ויש גיסיםאחד, שתיים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע יימח שמוואני סופק כפייםומחשב במספריםכמה פה סוסים, אופנייםעגלות וחמוריםאחד, שניים, שלוש, מאה אל תשאל כיצד זה באשלוש-מאות, חמש-מאות עבודה – אין, חמורים - ישכל היום אני, יא-אלירץ למצוא במסתוריםכסף ארץ-ישראליעם חורים ובלי חוריםאחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע אין האשכנזי, חרם יש לורק אישה אחת לעדרק אישה אחת קידש לואך נוסף לו מן הצד אחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע חמש – יש |
|
השיר "אחת שתיים שלוש ארבע, אל תשאל כיצד זה בא", או בשמו האחר, "הדוקטור לשדכנות" הולחן על ידי ורדה שלונסקי למילים של נתן אלתרמן בשנת 1959. השיר התפרסם בביצוע יעקב טימן, כחלק מרפרטואר השירים התימניים שהיה מופיע איתם בתיאטרון "המטאטא" – התיאטרון העברי הראשון שפעל בתקופת היישוב ובראשית ימי המדינה. השיר מסופר מנקודת מבטו של ראש משפחה תימני ציוני שעלה לישראל עם משפחתו ומנסה להסתגל לחיים הקשים במדינה, במסגרתם הוא חווה תחושת ניכור מצד המתיישבים הותיקים יותר. על ילדיו, לעומת זאת, ניכר כי הם משתלבים ומתערים בחברה, כגון בתו אשר עובדת כעוזרת אצל משפחה אשכנזית ומתחילה לדבר במה שהוא קורא לו "עברית מוזרה" – שהיא בעצם יידיש מעורבת בגרמנית. כמו כן, דובר השיר מתייחס לחרם האשכנזי, שהינו "חרם דרבנו גרשום", תקנת חכמים מן המאה האחד-עשרה שאוסרת לשאת יותר מאישה אחת ונפוצה בעיקר בקהילות אשכנז, אשר לדבריו מביאה לריבוי מקרי הניאוף. ניתן לומר כי הטון הביקורתי של השיר הינו ברוח הביקורת החברתית הנודעת של אלתרמן, אשר באה לידי ביטוי בטור העיתונאי השבועי שלו – "הטור השביעי", שרבים מקטעיו הוקדשו להצפת והנכחת הפער העדתי והאפליה החברתית ממנה סבלו העולים ממדינות המזרח וצפון אפריקה. כמו כן, בביצועו לשיר, טרח טימן להדגיש את ההגייה התימנית של רבות מן המילים שבו, על מנת להמחיז את מילות השיר ביתר שאת. |
| בביצוע |
טימן, יעקב; ניטקביץ', קורט |
|---|---|
| תאריך היצירה |
195? |
| השותפים ביצירה |
שלונסקי, ורדינה 1905-1990 (מלחין) אלתרמן, נתן 1910-1970 (מחבר) טימן, יעקב 1903-1975 (זמר, מבצע) ניטקביץ', קורט (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:54 |
| הערות |
מתוך אוסף קול ישראל. |
| מספר מדף |
K-00472-01-A |
| מספר מערכת |
990002419520205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "אחת שתיים שלוש ארבע, אל תשאל כיצד זה בא", או בשמו האחר, "הדוקטור לשדכנות" הולחן על ידי ורדה שלונסקי למילים של נתן אלתרמן בשנת 1959. השיר התפרסם בביצוע יעקב טימן, כחלק מרפרטואר השירים התימניים שהיה מופיע איתם בתיאטרון "המטאטא" – התיאטרון העברי הראשון שפעל בתקופת היישוב ובראשית ימי המדינה.
השיר מסופר מנקודת מבטו של ראש משפחה תימני ציוני שעלה לישראל עם משפחתו ומנסה להסתגל לחיים הקשים במדינה, במסגרתם הוא חווה תחושת ניכור מצד המתיישבים הותיקים יותר. על ילדיו, לעומת זאת, ניכר כי הם משתלבים ומתערים בחברה, כגון בתו אשר עובדת כעוזרת אצל משפחה אשכנזית ומתחילה לדבר במה שהוא קורא לו "עברית מוזרה" – שהיא בעצם יידיש מעורבת בגרמנית. כמו כן, דובר השיר מתייחס לחרם האשכנזי, שהינו "חרם דרבנו גרשום", תקנת חכמים מן המאה האחד-עשרה שאוסרת לשאת יותר מאישה אחת ונפוצה בעיקר בקהילות אשכנז, אשר לדבריו מביאה לריבוי מקרי הניאוף.
ניתן לומר כי הטון הביקורתי של השיר הינו ברוח הביקורת החברתית הנודעת של אלתרמן, אשר באה לידי ביטוי בטור העיתונאי השבועי שלו – "הטור השביעי", שרבים מקטעיו הוקדשו להצפת והנכחת הפער העדתי והאפליה החברתית ממנה סבלו העולים ממדינות המזרח וצפון אפריקה. כמו כן, בביצועו לשיר, טרח טימן להדגיש את ההגייה התימנית של רבות מן המילים שבו, על מנת להמחיז את מילות השיר ביתר שאת.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
