Sign in with Google
Sign in with Facebook
טעם המן
דמארי, שושנה
ListenLanguage:
שפה נוכחית
אחד שנים שלש ארבע אל תשאל כיצד
Enlarge text Shrink text- Radio Recording
- 195? Creators:
- שלונסקי, ורדינה (מלחין);
- אלתרמן, נתן (מחבר)
| מה רבים פה הדוקטוריםאין אחד אדם פשוטואני ממאה שערים ודוקטור לשדכנותאחד, שתיים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע כך ובבית ילדים ליהעיניים זיתוניםגדולים לי, בינוניים ליוקטנים וקטנטניםאחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע יש, ברוך השם ובתי, יפת-תימניםבוקר משכימה לקוםומחלקת לקטנטוניםאת הפיתה והשוםאחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע כךהיא קיבלה משרת עוזרתומאז איני ישןהעברית שלה מוזרתביטע שיין אוּנְד דאנקע שייןאחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע נישט גוטהעבודה אם פה רצית לא תצליח בלי מיסיםהמנהל, גם לו, הביטהיש דודים ויש גיסיםאחד, שתיים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע יימח שמוואני סופק כפייםומחשב במספריםכמה פה סוסים, אופנייםעגלות וחמוריםאחד, שניים, שלוש, מאה אל תשאל כיצד זה באשלוש-מאות, חמש-מאות עבודה – אין, חמורים - ישכל היום אני, יא-אלירץ למצוא במסתוריםכסף ארץ-ישראליעם חורים ובלי חוריםאחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע אין האשכנזי, חרם יש לורק אישה אחת לעדרק אישה אחת קידש לואך נוסף לו מן הצד אחד, שניים, שלוש, ארבע אל תשאל כיצד זה באאחד, שניים, שלוש, ארבע חמש – יש |
|
השיר "אחת שתיים שלוש ארבע, אל תשאל כיצד זה בא", או בשמו האחר, "הדוקטור לשדכנות" הולחן על ידי ורדה שלונסקי למילים של נתן אלתרמן בשנת 1959. השיר התפרסם בביצוע יעקב טימן, כחלק מרפרטואר השירים התימניים שהיה מופיע איתם בתיאטרון "המטאטא" – התיאטרון העברי הראשון שפעל בתקופת היישוב ובראשית ימי המדינה. השיר מסופר מנקודת מבטו של ראש משפחה תימני ציוני שעלה לישראל עם משפחתו ומנסה להסתגל לחיים הקשים במדינה, במסגרתם הוא חווה תחושת ניכור מצד המתיישבים הותיקים יותר. על ילדיו, לעומת זאת, ניכר כי הם משתלבים ומתערים בחברה, כגון בתו אשר עובדת כעוזרת אצל משפחה אשכנזית ומתחילה לדבר במה שהוא קורא לו "עברית מוזרה" – שהיא בעצם יידיש מעורבת בגרמנית. כמו כן, דובר השיר מתייחס לחרם האשכנזי, שהינו "חרם דרבנו גרשום", תקנת חכמים מן המאה האחד-עשרה שאוסרת לשאת יותר מאישה אחת ונפוצה בעיקר בקהילות אשכנז, אשר לדבריו מביאה לריבוי מקרי הניאוף. ניתן לומר כי הטון הביקורתי של השיר הינו ברוח הביקורת החברתית הנודעת של אלתרמן, אשר באה לידי ביטוי בטור העיתונאי השבועי שלו – "הטור השביעי", שרבים מקטעיו הוקדשו להצפת והנכחת הפער העדתי והאפליה החברתית ממנה סבלו העולים ממדינות המזרח וצפון אפריקה. כמו כן, בביצועו לשיר, טרח טימן להדגיש את ההגייה התימנית של רבות מן המילים שבו, על מנת להמחיז את מילות השיר ביתר שאת. |
| Performer |
טימן, יעקב; ניטקביץ', קורט |
|---|---|
| Creation Date |
195? |
| Creators |
שלונסקי, ורדינה 1905-1990 (מלחין) אלתרמן, נתן 1910-1970 (מחבר) טימן, יעקב 1903-1975 (זמר, מבצע) ניטקביץ', קורט (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| Language |
heb |
| Duration |
00:02:54 |
| Notes |
מתוך אוסף קול ישראל. |
| Shelf Number |
K-00472-01-A |
| System Number |
990002419520205171 |
תנאי השימוש:
Prohibition of copying
It may be prohibited to copy and use of the item for purposes of reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, including digital or analog media, without prior agreement of the copyright owner and/or the owner of the collection.
To check the use of an item, please complete the Inquiry for Copyright form.
Additional information: The item may be subject to copyright and/or terms of agreement.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.
MARC RECORDS
About
-
השיר "אחת שתיים שלוש ארבע, אל תשאל כיצד זה בא", או בשמו האחר, "הדוקטור לשדכנות" הולחן על ידי ורדה שלונסקי למילים של נתן אלתרמן בשנת 1959. השיר התפרסם בביצוע יעקב טימן, כחלק מרפרטואר השירים התימניים שהיה מופיע איתם בתיאטרון "המטאטא" – התיאטרון העברי הראשון שפעל בתקופת היישוב ובראשית ימי המדינה.
השיר מסופר מנקודת מבטו של ראש משפחה תימני ציוני שעלה לישראל עם משפחתו ומנסה להסתגל לחיים הקשים במדינה, במסגרתם הוא חווה תחושת ניכור מצד המתיישבים הותיקים יותר. על ילדיו, לעומת זאת, ניכר כי הם משתלבים ומתערים בחברה, כגון בתו אשר עובדת כעוזרת אצל משפחה אשכנזית ומתחילה לדבר במה שהוא קורא לו "עברית מוזרה" – שהיא בעצם יידיש מעורבת בגרמנית. כמו כן, דובר השיר מתייחס לחרם האשכנזי, שהינו "חרם דרבנו גרשום", תקנת חכמים מן המאה האחד-עשרה שאוסרת לשאת יותר מאישה אחת ונפוצה בעיקר בקהילות אשכנז, אשר לדבריו מביאה לריבוי מקרי הניאוף.
ניתן לומר כי הטון הביקורתי של השיר הינו ברוח הביקורת החברתית הנודעת של אלתרמן, אשר באה לידי ביטוי בטור העיתונאי השבועי שלו – "הטור השביעי", שרבים מקטעיו הוקדשו להצפת והנכחת הפער העדתי והאפליה החברתית ממנה סבלו העולים ממדינות המזרח וצפון אפריקה. כמו כן, בביצועו לשיר, טרח טימן להדגיש את ההגייה התימנית של רבות מן המילים שבו, על מנת להמחיז את מילות השיר ביתר שאת.
Have more information? Found a mistake?
